Abstract
התביעה הפדגוגית לחינוך הומאניסטי, חינוך לערכים וכדומה, אמנם מכוונת אידיאולוגית למובן המוסרי, האיכותי, להוויית-החיים האותנטית, אבל - כך נראה - היא ממומשת בדרך כלל במובן הכמותי, כהוויית-חיים ממוסחרת. תעדנה על כך תפישת בית הספר (במיוחד בית הספר התיכון) בעיני אנשיו כ"בית חרושת לציונים", דהיינו - מוסד שטוביו וערכיו מועמדים בעיקרו של דבר על הישג כמותי; וכן העובדה הכרוכה בתפישה הזאת שלפיה רוב התלמידים, ככאלה, עוסקים בשיגרת יומם במעשים שונים של רמאות (העתקות, שקרים, "מריחות" וכדומה) כדי להשיג את התכלית המעשית של לימודיהם, קרי - את ההערכה הכמותית המרבית, את הציון הגבוה יותר. המאמר מתייחס באורח ביקורתי ורדיקלי לתופעת כימות האיכויות במוסדות החינוך, ומבקש להתחקות אחר היסודות המכוננים, ה"קריטיים" של התופעה ועל שורשיה בחברה הממוסדת (תקציר מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 9-20 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים |
| Volume | 27 |
| State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Academic achievement
- Education -- Israel -- Administration
- Education, Humanistic
- Educational tests and measurements
- Fraud
- Grading and marking (Students)
- Nietzsche, Friedrich Wilhelm -- 1844-1900
- Quality assurance
- Schools
- Standardization
