תקציב הביטחון בעקבות מלחמת חרבות ברזל

מנואל טרכטנברג, ששון חדד, הדס שבתאי, יובל ארז

Research output: Book/ReportReport

Abstract

מלחמת חרבות ברזל מאתגרת את מדינת ישראל לא רק מהפן הביטחוני אלא גם מבחינת חוסנה של החברה ועמידותה של הכלכלה. תקציב הביטחון ב-2024 כבר גדל יותר מפי שניים לעומת רמתו ערב המלחמה ועוד היד נטויה, שכן המאמץ המלחמתי חייב גיוס מילואים מסיבי לתקופה ארוכה, והלחימה בעצימות גבוהה כרוכה בשימוש אינטנסיבי בכלים ובחימושים יקרים. השאלה המכרעת היא מה יהיה המתווה של ההוצאה הביטחונית לאחר המלחמה - האם מדינת ישראל תשכיל לאזן לאורך זמן בין הצרכים הביטחוניים לאזרחיים או חלילה תלקה שוב ב"סינדרום מלחמת יום הכיפורים", אשר הביא לגידול עצום בתקציב הביטחון, להיפר-אינפלציה ול"עשור האבוד" בכלכלה. מזכר זה בוחן את הצרכים המוגברים של צה"ל בכוח אדם ובאמצעים אחרים בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר והלחימה מאז, מעמת אותם אל מול האילוצים הכלל-משקיים ומציע מתווה ארוך טווח לתקציב הביטחון, אשר מחד גיסא מקצה תוספת של יותר מ-100 מיליארד ₪ לאורך מספר שנים, אך מאידך גיסא מחזיר תוך חמש שנים את חלקה של ההוצאה הביטחונית בתוצר לרמתה ערב המלחמה. המזכר הוא חלק מפרויקט נרחב לגיבוש מדיניות פיסקלית ארוכת טווח בעקבות המלחמה, הנערך בשיתוף פעולה בין המכון למחקרי ביטחון לאומי לבין המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביוזמה ובתמיכה של המיזם 'בונים מחדש. -- כריכה אחורית
Original languageHebrew
Place of Publicationתל אביב
Publisherהמכון למחקרי ביטחון לאומי
Number of pages76
StatePublished - 2024

Publication series

Nameמזכר
Publisherהמכון למחקרי ביטחון לאומי
Volume233

ULI Keywords

  • uli

Cite this