"תעודתי - הפרכוס": הערות אחדות על סגנונו המאוחר של גנסין

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

יצירתו של גנסין חולקת עמו את גורלו כאיש ארעי שאינו מסוגל לחוש שייכות לאידיאולוגיה, למולדת, או, למצער, לחבורה ספרותית. סגנונו מושתת על עברית גבוהה ואנינה המשתמשת הן בצורות דקדוקיות נדירות והן במילים עבריות יחידאיות. לשונו השירית והאליטיסטית מעידה בבירור על נידחות ותלישות. סגנונו משקף את ההסתייגות וההתרחקות מכל קומוניקציה. בחירות אסתטיות אלו ניכרו לא רק בכתיבתו אלא אף בהתנהלותו החברתית, שהיה בה מן הריחוק וההימנעות.
Original languageHebrew
Pages (from-to)5-29
Number of pages25
Journalאות: כתב עת לספרות ולתיאוריה
Volume5
StatePublished - 2015

IHP Publications

  • ihp
  • Reading

Cite this