Abstract
המאמר מעלה לדיון את החידוש ההלכתי שבבמ' לא, יג לעומת חוקי טומאת המת שבבמ' יט ואת גילגוליו של חידוש זה. החידוש הוא הציווי לטיהור הכלים שנלקחו כשלל מלחמה על ידי העברה באש של כלי המתכת, העברה במים של כלים שאינם עמידים באש, וחיטוי של כל הכלים במי נידה. המחברת מראה כי בהלכת חז"ל הוצאו פסוקים אלו מהקשרם המקורי והוסבו לעניין הכשרת כלים ששימשו בידי גויים, ללא קשר לטומאת המת. פרשנות מעין זו, המנתקת את הפסוק מן ההקשר של טומאת מת ומחילה אותו על כלים של גויים - על פסילים של גויים - מתגלה בקטע מקומראן שהוא כעין פרפרזה של במ' לא, כ-כג. מסקנתה של המחברת היא שניתוק פעולת הטיהור באש מפרשת טומאת המת יסודו בדרשה עתיקה, ששימשה יסוד הן להלכה הקומראנית והן לדרשת חז"ל, והדבר מעיד על השורש המשותף של שני ענפים אלו של פרשנות המקרא ועל העתיקות של פרשנות חז"ל.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 127-136 |
| Number of pages | 10 |
| Journal | שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום |
| Volume | 19 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Bible -- Numbers
- Criticism, Textual
- Damascus document
- Dead Sea scrolls
- Purity, ritual (Jewish law)
- Temple Scroll