תודעת זמן וסובייקטיביות

ירון סנדרוביץ במאמרו תודעת זמן וסובייקטיביות מציין כי השאלה בדבר מאפייניה של תודעת הזמן מציבה אתגר קשה אף יותר מזה שכרוך בשאלות טבען של האיכויות המודעות שהעלה דייוויד צ'למרס (David Chalmers). במאמר זה הוא מבסס את קביעתו באמצעות בחינה היבטיה השונים של תורת תודעת הזמן של אדמונד הוסרל (1983-1859). כוחן של הנחותיה ומסקנותיה, טוען סנדרוביץ, אינו תלוי בהשקפה הפילוסופית המיוחדת של הוסרל. תורת מודעות הזמן של הוסרל מושתתת על עמדתו על אודות יחס המכונות לאובייקט (אינטנצואליות). היא מבקשת להבהיר כיצד קשורים זה בזה רבדיה השונים של תודעת הזמן שכוללת תמיד את המודעות לאובייקט טמפורלי שמתמיד בשינוי, את המודעות לרצף החוויות שבאמצעותן נתון האובייקט ואת המודעות לשטף החוויה בזרם התודעה - ההתחלפות זו בזו של החוויות. סנדרוביץ דן ביסודות עמדתו של הוסרל על אודות יחס המכונות לאובייקט. לאחר מכן הוא מציג את המבנה ההתכוונותי של המודעות לזמן שאותו מציע הוסרל: תודעת זמן כוללת תמיד היבט של חישה ראשונית, של שמירה (retention) ושל הטרמה (protention). המבנה ההתכוונותי של תודעת הזמן מורכב משני ממדים של מודעות: מודעות (טרנזיטיבית) לאובייקט הטמפורלי ומודעות לחוויה שבאמצעותה הוא נתון. המודעות לאובייקט הטמפורלי כוללת שמירה והטרמה של מצביו של האובייקט, בעוד שהמודעות לחוויה שמכוונת לאובייקט - החוויה שבאמצעותה הוא נתון - כוללת גם שמירה של שמירה (קודמת) ושמירה של הטרמה (קודמת). במאמרו הוא מבהיר מדוע היבטים אלה, שמציינים את המודיפיקציה הטמפורלית הרציפה של החוויה, הכרחיים לשם המודעות לשמירה של מה 'שהיה פעם' 'עכשיו' למה שהתרחש 'עכשיו' בחינת מה שהיה פעם ציפייה וכו'. בסיום מאמרו הוא מתייחס להיבט של חוויית זמן שהוסרל כינה 'סובייקטיביות מוחלטת' - המודעות לשטף החוויה בזרם התודעה, להתחלפותן של החוויה זו בזו. הוא מבהיר מדוע הסובייקטיביות המוחלטת הכרחית לשם המודעות לאובייקטים טמפורליים ולזמן אובייקטיבי, ומדוע כה קשה למצוא לה מקבילה בזמן האובייקטיבי. זוהי, לטענתו, הבעיה הקשה שקשורה לתודעת הזמן. (מתוך המאמר)