תגובת בנק ישראל ואגף התקציבים למיתון - עקרונות כלכליים ופוליטיקה מוסדית

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מאמר זה עומד על הסיבות לשונות במדיניות המקרו-כלכלית שננקטה על-ידי בנק ישראל ואגף התקציבים בתגובה למיתון 2009-2008 ומיתון 2003-2001. בעוד שבתגובה למיתון האחרון נקט בנק ישראל מדיניות מרחיבה ומתערבת, קידם אגף התקציבים עמדה שמרנית יחסית. מדיניות הבנק בתגובה למיתון האחרון עמדה בניגוד למדיניותו המרסנת בזמן מיתון 2003-2001. המאמר מסביר את השוני במדיניות שננקטה באמצעות שילוב בין הסבר "כלכלי-פונקציונלי" והסבר "מוסדי-פוליטי". המדיניות שננקטה בפועל בכל אחד מהמקרים תאמה אמנם את העקרונות הכלכליים שמדריכים את בנק ישראל ואגף התקציבים, אולם גם צעדי מדיניות מרחיבים או לחליפין שמרניים יותר יכולים היו להתיישב עם היגיון כלכלי-פונקציונלי. שילובו של הסבר מוסדי-פוליטי מסייע בהבנת המדיניות שנבחרה בפועל מתוך כלל האפשרויות שתואמות את ההיגיון הכלכלי-פונקציונלי: המדיניות המסוימת שאותה קידם כל אחד מהגופים תאמה את ההקשר המוסדי-פוליטי שבו הוא פעל ואת מיקומו ומעמדו בתוך ההקשר המוסדי-פוליטי. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)67-90
Number of pages24
Journalרבעון לכלכלה
Volume58
Issue number1-2
StatePublished - 2011

IHP Publications

  • ihp
  • Banḳ Yiśraʼel
  • Budget deficits
  • Debts, Public
  • Economic policy
  • Financial crises
  • Inflation (Finance)
  • Macroeconomics
  • אגף התקציבים (משרד האוצר)
  • אינפלציה
  • בנק ישראל
  • גרעון תקציבי
  • חוב לאומי
  • מדיניות כלכלית
  • מקרו-כלכלה
  • משבר כלכלי
  • משרד האוצר

Cite this