שליטה רפואית ודומיננטיות הרופאים בדיוני הוועדה הציבורית-מקצועית לבחינת נושא תרומת הביציות בישראל

הדיון אודות טכנולוגיות-פריון מעלה את השאלה אם הן מהוות אמצעי להעצמת נשים או שמא הן משעבדות אותן לתפקיד "הולדה" ומכפיפות אותן לשליטה רפואית. המאמר מראה, באמצעות בחינת הרכב חברי ועדה שהוקמה לבדיקת הנושא של תרומת ביציות בישראל וניתוח מבני השיח שלה, כיצד מתמסדת שליטה רפואית על קביעת המדיניות ועל ארגון התחום. בדיוני הוועדה, שיח פלורליסטי-לכאורה מתחלף במהירות בשיח אקסקלוסיבי שלפיו דילמות חברתיות ואתיות בתחום הן לאמיתו של דבר סוגיות רפואיות שבהן רק רופאים מסוגלים להכריע. רטוריקה צרכנית-כלכלית, המציירת את הרופא כספק שירות לצרכניות אוטונומיות במסגרת "השוק החופשי", מלווה שיח זה, ודמויות הנשים משורטטות בו במובלע באופן המשרת את מסקנות הוועדה. המאמר מעלה לדיון שאלות ביו-אתיות וחברתיות על מעמד המומחים הרפואיים המשמשים סוכנים בעלי אינטרסים מקצועיים ואחרים בתחום תרומת הביציות ובקביעת מדיניות חברתית ואתית, וזאת על רקע תהליכי המדיקליזציה של הפריון וחדירתו של השיח הכלכלי-צרכני לתחום הרפואה.
The paper analyses the discussion in the public-professional committee that examined in 2000 the issue of egg donation in Israel. The committee, dominated by gynecologists, helped to institutionalize medical domination over the policy and organization of this field. A quasi-pluralistic discussion turned into an exclusivist discourse, in which ethical and social problems were reduced to medical ones, for which physicians are the authorized experts. This discourse was couched in semi-economic-consumerist rhetoric which portrayed the physicians as suppliers of services to customers in a free medical market. The women were depicted to accord with such a discourse. The paper raises bio-ethical and social dilemmas regarding the medicalization of fertility and the role of medical experts (agents with interests) in decision-making processes concerning egg donation.