שלט רחוק, שלט קרוב: מעמדה המשפטי של עזה בגישה פונקציונלית

המאמר בוחן את מעמדה המשפטי של עזה לאחר ה"התנתקות", אשר הביאה לסיומה של הנוכחות הצבאית הישראלית הקבועה בעזה ולפינוי ההתנחלויות. בעקבות כך פסק בג"ץ, וכך גם סוברים כמה כותבים במחקר האקדמי, כי הכיבוש הישראלי של עזה הסתיים. מנגד כותבים אחרים טוענים, שהמשך השליטה הישראלית במרחבים האוויריים והימיים של עזה, ברוב מעברי הגבול ובממדים רבים נוספים של החיים בה, משמעותם שישראל ממשיכה להיות הכוח הכובש בעזה. המאמר בוחן שתי עמדות אלו ומצביע על הקושי בעמדה שלפיה הכיבוש הישראלי של עזה הסתיים, לאור השליטה שישראל ממשיכה להפעיל ולאור העובדה שיסודות רבים של הכיבוש שהחל בשנת 1967 ממשיכים להתקיים.עם זאת המאמר גם מצביע על מגבלות הגישה שטוענת שהכיבוש של עזה נמשך כפי שהיה לפני 2005 . בהיעדר נוכחות צבאית קבועה בשטח, הצבא הישראלי אינו מנהל את חיי היום יום של אזרחי עזה, גם אם הוא משפיע עליהם רבות. לאור כך מוצע לנקוט גישה פונקציונלית, שלפיה יש להחיל חובות של צבא כובש בהקשרים שבהם ישראל ממשיכה להפעיל כוח ושליטה. גישה זו מבקשת - ברוח ביקורתו של פליקס כהן על קונספטואליזם - להחליף גישה בינארית־מושגנית (קונספטואליסטית) לשאלת קיומו של כיבוש בניתוח פונקציונלי של שליטה.(מתוך המאמר)