Abstract
ההיסטוריוגרפיה של נשים ומגדר שנסקרת במאמר היא חלק מהתפתחות מקומית ועולמית כאחד. מן הדיון עולים קשרי גומלין רחבים בין התפתחות ההיסטוריה הישראלית בשני העשורים האחרונים לבין התמורות בחקר ההיסטוריה הכללי - כדיסיפלינה וכצירוף של פרקטיות מחקריות. המעבר העולמי מחקר תולדות נשים לחקר המגדר התרחש בעשור שבין השנים 1974-1984, תקופה נעדרת אירועים דרמטיים לכאורה. אפרוריותה בולטת על רקע הדרמה של פרץ התנועות למתן אמנציפציה לנשים ולקבוצות אתניות שקדמו לה ושל תנועות מחאה, וכן על רקע המפולת הגלובלית שהתרחשה לאחר מכן וכללה התמוטטות של הגושים הפוליטיים, תום המלחמה הקרה ושקיעת האידיאולוגיות הפוליטיות הגדולות. בעשור שקט זה התחולל גם המפנה במדעי הרוח והחברה המכונה 'המפנה הלשוני', ונולדה ההיסטוריה התרבותית החדשה, שהפנימה עיסוק בייצוגים בייצורם והחל הלהתייחס בספקנות גוברת לדיון בהתנסות המטריאלית של בני האדם. עליית ההתעניינות האקדמית בחקר נשים בישראל כקבוצה היסטורית בשלהי העשור הזה, והמעבר מהיסטוריה של נשים לדיון במגדר באמצע שנות התשעים של המאה העשרים, היו ביטוי מקומי לתהליך זה. יחד עם זאת השינויים הכלליים בהיסטוריוגרפיה, בגישה לעבר ובשימוש בשיטות מחקריות - עברו עיבוד מקומי מובהק וייחודי. היסטוריה של נשים ודיון במגדר ממשיכים להתקיים בכפיפה אחת, ואיתם מתקיימים בד בבד רטוריקה של פיצוי ושוליות, ומגמה לשלב דיון בשוליים, אגב העיסוק במרכז: באליטות, באירגונים, בממסדים, ובמרכזי הכוח התרבותיים.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 245-266 |
Number of pages | 22 |
Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
Volume | 74 |
State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Historiography
- Sex
- Women