רקיעת שמות: על שירתו של ארז ביטון

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapter

Abstract

מחבר המאמר קורא את שירתו של ביטון כגרמניסט וזאת בשני מובנים. הוא מצביע על תשתית משותפת (אוניברסלית) לשירת ביטון ולשירת הלדרלין בן המאה ה-19; במקביל לכך הוא דן בשירת ביטון בצורה המושפעת מהקריאות של היידגר וולטר בנימין בשירה הגרמנית (במיוחד הרומנטית). קריאות אלה התמקדו בפן המיסטי של השירה, ביחסה אל האחר המוחלט (האל) והאחר האנושי והטבעי. קריאתם לא היתה פורמליסטית-סטרוקטורליסטית באופייה אלא דרשנית, תיאולוגית. מחבר המאמר מפעיל את הקריאה הגרמניסטית כלפי הטקסט היהודי-עברי של ביטון על מנת ללמוד ממנו אודות הזיקה אל האחרות, אודות השימוש בשפה בהקשר של הגירה וכאופן של הגירה תמידית, אודות הוויית הזרות שהשירה יוצרת כלפי עצמה והמורשת שלה, כמו כלפי המציאות שבתוכה היא נכתבת. המיסטי והפוליטי-חברתי משולבים בקריאה זו בשירתו של ארז ביטון.
Original languageHebrew
Title of host publicationאנא מן אלמגרב
Place of Publicationתל אביב
Publisherהקיבוץ המאוחד
Pages239-261
Number of pages23
StatePublished - 2014

IHP Publications

  • ihp
  • Biṭon, Erez
  • Laments
  • Strangers in literature
  • ביטון, ארז
  • הלדרלין, פרידריך
  • זרים בספרות
  • קינות
  • שיום

RAMBI Publications

  • rambi
  • Hebrew poetry -- 20th century -- History and criticism
  • ביטון, ארז -- 1942-

Cite this