רגולציה

המושג "רגולציה" מציין "ויסות, הסדרה, קביעת סדר מסוים בדבר" (אבן שושן). מאמר זה מגביל את עצמו לדיון ברגולציה, או בהסדרה של התחום החברתי – כלומר של הפעילות האנושית במסגרת חברות. באופן ספציפי יותר, המאמר יעסוק בהסדרתם של יחסים חברתיים מסוג מסוים – היחסים הכלכליים. זוהי צורת ניתוח מובחנת של הכלכלה, שנקודת המוקד שלה הם המנגנונים החברתיים – המוסדות, השיחים והכוחות – המתנים, מתעלים ומבנים את ההתנהגות הכלכלית של יחידים. לשאלת הרגולציה של הכלכלה יש היבט טכני, הקשור בסוגיות של ארגון, טכנולוגיה, פיקוח ומיסוד. למשל, באיזה אופן יש לארגן את ניצול המשאבים החברתיים כדי למרב את העושר החברתי; או להבטיח את רציפותו של התהליך הכלכלי; או לחלק את הפירות באופן שוויוני או בהתאם לערכים אחרים. יש לה גם היבט פוליטי, כיוון שהנהגת ההסדרים הכלכליים היא נושא למאבקים חברתיים, בתחום המכונה כלכלי-פוליטי או כלכלי-חברתי. מנגנוני רגולציה חלופיים נמצאים בתחרות, מטעמם של אינטרסים שונים בחברה. הדוגמה המובהקת היא המאבק בין תפיסת העולם הקפיטליסטית לתפיסת העולם הסוציאליסטית – שתי השקפות שבצורתן הטהורה הן קוטביות. חלופות אלה כוללות פתרונות מנגנוניים שונים לשאלת ההסדרה של הפעילות הכלכלית, הנובעים מהנחות עובדתיות ונורמטיביות שונות לגבי טבע היחסים החברתיים. העניינים מסתבכים – ואין זה נדיר – כאשר תצורות הרגולציה הקיימות מכילות ערב רב של עקרונות הסדרה המקיימים ביניהם יחסים של סתירה או השלמה.