Abstract
המחקר הנוכחי בודק את מידת הדומיננטיות של הנרטיב תומך הסכסוך בטקסי הזיכרון לחללי צה"ל שנערכו בשנת 2010 בשישה מקומות שונים במרחב הציבורי: הטקס הממלכתי בירושלים, וחמישה טקסים שנערכו באותו יום בקהילות שונות - בעיר יבנה, בהתנחלות נווה צוף, בקיבוץ צרעה, בבית הספר היסודי הממלכתי "הירדן" בתל אביב, וטקס אלטרנטיבי שנערך על ידי הארגון "לוחמים לשלום". המחקר גם מאפשר כמטרה נלווית להתמקד בשאלת הקשר שבין הזהות המקומית והלאומית מנקודת מבט סוציולוגית-אנתרופולוגית. חקר טקס יום הזיכרון במקומות שונים מאפשר בדיקה כיצד כל אחת מן הקהילות שנדגמו השתמשה בו לעריכת טקס שביטא את הערכים והצרכים הייחודיים שלה, אך עם זאת, אם אפשר לה "להתחבר" לקהילה הלאומית הרחבה יותר. מבט מקיף לעבר ששת הטקסים הללו מעלה כי חמישה מתוכם היו דומים בצורתם ובתוכנם, כשבכולם בלטו תמות של אתוס הסכסוך - בעיקר צדקת הדרך, פטריוטיזם, קורבנות והאדרה עצמית. הטקס הממלכתי, שנערך בירושלים, היווה טקס קנוני, הן מבחינת המחוות הריטואליות והן מבחינת התמות של אתוס הסכסוך שנכחו בו, וארבעת הטקסים המקומיים האחרים היו דומים לו. אמנם בכל אחד מהם אפשר היה להבחין גם בדגש שונה שנבע מהזהות המקומית, ובהתייחסות לשכול הפרטי של המשפחות שהשתתפו בטקס, אולם בסופו של דבר ניכר כי הזהות המקומית והלאומית לא סתרו אחת את השנייה, אלא השלימו זו את זו. הטקס של "לוחמים לשלום", שהיה מבוסס על תפיסה נוגדת את אתוס הסכסוך - אתוס של שלום, היה היחיד שהפגין שונות. בעוד שמרבית התמות של האתוס נעדרו ממנו, תמות של קורבנות משותפת ליהודים ופלסטינים וחתירה לשלום זכו בו למקום מרכזי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 63-91 |
| Number of pages | 29 |
| Journal | המרחב הציבורי |
| Volume | 11 |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Arab-Israeli conflict
- Dirāsāt, al-Markaz al-ʻArabī lil-Ḥuqūq wa-al-Siyāsāt
- Festivals
- Narration (Rhetoric)
- Nationalism
- Public spaces
- Rites and ceremonies
- Yom ha-zikaron