Abstract
בארבעת העשורים האחרונים ארעו במשפט האזרחי שלנו שני מעברים: המעבר מהמג'לה אל החקיקה האזרחית החדשה; המעבר מהחקיקה האזרחית החדשה להצעת הקודקס האזרחי. מאפיין מרכזי של החקיקה האזרחית החדשה הוא שהיא אינה קובעת הסדרים רבים ומפורטים בתחומים המוסדרים על ידה. למרות זאת החקיקה תפקדה היטב. סיבה חשובה לכך היתה שחלוקת העבודה שהחקיקה יצרה בין המחוקק לבין בתי המשפט השתלבה היטב עם התרבות המשפטית של המשפט הישראלי בכללותו. סיבה נוספת להצלחת החקיקה היתה שהתפקיד הנרחב שהיא הותירה לבית המשפט העליון באשר לקביעת תוכנו של המשפט השתלב היטב עם העמדה התורת־משפטית שאותה נקט בית המשפט בעשורים שמאז השלמת החקיקה. למרות שהצעת הקודקס עושה רוויזיה בכמה תחומים של המשפט האזרחי, ולמרות שהצעת הקודקס מכילה שורה של תיקונים נקודתיים בדין, בעיקרו של דבר ההצעה מאמצת את מרבית ההסדרים שנקבעו בחקיקה האזרחית החדשה. סקירת המאפיינים ודרכי ההפעלה של שלושה קודקסים מרכזיים: הקוד סיביל הצרפתי; ה־ב.ג.ב. הגרמני; והקוד המסחרי האחיד של ארצות הברית - מגלה שעצם הבחירה בקודקס אינה מחייבת בהכרח אימוץ של תורת משפט אחת מסוימת לשם הפעלת הקודקס: קודקסים שונים עשויים להיות מופעלים במסגרתן של תורות משפט שונות, בהתאם למקובל בזמן ובמקום שבהם מופעלים הקודקסים. (תקציר מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 199-248 |
| Number of pages | 50 |
| Journal | משפטים |
| Volume | 36 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2006 |
IHP Publications
- ihp
- Civil law
- Common law
- Jurisprudence
- Law -- Codification
- Law -- France
- Law -- Germany
- Law -- History
- Law -- United States
- Realism