TY - JOUR
T1 - צריכה, משבר, קיימות ומדיניות: היבטים חברתיים של צריכה וסביבה במהלך הקורונה
AU - פלג-מזרחי, מיטל
AU - טל, אלון
N1 - גיליון מיוחד: חברה פוגשת מגפה
PY - 2021
Y1 - 2021
N2 - המשבר הכלכלי והבידוד החברתי אשר נכפה במסגרת ההתמודדות עם הקורונה הובילו לשינויים בדפוסי הצריכה, שחלק מהשפעותיהם הסביבתיות חיוביות וחלקן שליליות. מחקרי עבר מלמדים כי מחד גיסא משברים טומנים בחובם הזדמנויות לאימוץ דפוסי צריכה מקיימים יותר, ומאידך גיסא הם נוטים להפוך דפוסי צריכה לחסכניים יותר באופן שעשוי לדחוק הצידה שיקולים סביבתיים. במחקר שערכנו ב-2018 אפיינו את דפוסי הצריכה לפי עשירונים סוציו-אקונומיים מנקודת מבט סביבתית. מחקר אורך זה חוזר אל אותם נבדקים בלב הסגר הראשון, במטרה לבחון כיצד השפיע משבר הקורונה על דפוסי הצריכה של העשירונים השונים ותמיכתם בצעדי מדיניות סביבתית כלכלית. מהממצאים עולה כי כל העשירונים נטו לחסכנות בצריכה, אולם העשירונים הנמוכים ביותר דיווחו על העלייה הרבה ביותר בהתנהגות הרסנית כלפי הסביבה, ואילו העשירונים הגבוהים הראו שיפורים צנועים בתחום הסביבה. לתמיכה הציבורית הרבה ביותר, בקרב כל העשירונים, זכו צעדי מדיניות שהוצגו במפורש כסביבתיים, ואילו לתמיכה הציבורית המועטה ביותר זכה המיסוי על מוצרים מזהמים בשימוש יומיומי, כגון מזון וחשמל. הערת המחקר מצביעה על ההיבטים הסביבתיים של עוני ומשבר. (מתוך המאמר) أدت الأزمة الاقتصادية والعزلة الاجتماعية لمواجهة جائحة الكورونا إلى ّ تغيرات في أنماط الاستهالك، بعضها كان له آثارا بيئية إيجابية والبعض الاخر كان سلبيا. تـشير الأبحاث السابقة الى أن الأزمات من ناحية، توفر ً فرصا لتبني أنماط استهالك أكثر استدامة، ومن ناحية أخرى، تجعل المستهلكين أكثر اقتصادا دون اي اعتبارات بيئية. خلال دراسة أجريناها عام 2018 ، تم تحليل أنماط استهالكية لدى فئات اجتماعية-اقتصادية مختلفة من وجهة نظر بيئية. وفي اعقاب انتشار جائحة الكورونا قمنا بدراسة ّ مجددة خلال االغالق الأول، وذلك من اجل فحص أثر ازمة الكورونا على أنماط الاستهالك وموقف بعض الفئات الاجتماعية من السياسات الاقتصادية البيئية. تشير النتائج الى أن الفئات الأقوى اقتصاديا تميل الى التوفير وعدم االفراط بالاستهالك حيث رأينا ً تحسنا بسيطا لديهم في الحفاظ على البيئة. بينما تميل الفئات الفقيرة الى الاستهالك المدمر للبيئة. كما وكشفت الدراسة ان السياسات البيئية حظيت بدعم جميع الطبقات الاجتماعية، بينما حظيت السياسات، التي فرضت الضرائب على المنتجات الملوثة للبيئة مثل الطعام والكهرباء، لدعم اقل. فتشير هذه الدراسة الى الجوانب البيئية للفقر والأزمات.
AB - המשבר הכלכלי והבידוד החברתי אשר נכפה במסגרת ההתמודדות עם הקורונה הובילו לשינויים בדפוסי הצריכה, שחלק מהשפעותיהם הסביבתיות חיוביות וחלקן שליליות. מחקרי עבר מלמדים כי מחד גיסא משברים טומנים בחובם הזדמנויות לאימוץ דפוסי צריכה מקיימים יותר, ומאידך גיסא הם נוטים להפוך דפוסי צריכה לחסכניים יותר באופן שעשוי לדחוק הצידה שיקולים סביבתיים. במחקר שערכנו ב-2018 אפיינו את דפוסי הצריכה לפי עשירונים סוציו-אקונומיים מנקודת מבט סביבתית. מחקר אורך זה חוזר אל אותם נבדקים בלב הסגר הראשון, במטרה לבחון כיצד השפיע משבר הקורונה על דפוסי הצריכה של העשירונים השונים ותמיכתם בצעדי מדיניות סביבתית כלכלית. מהממצאים עולה כי כל העשירונים נטו לחסכנות בצריכה, אולם העשירונים הנמוכים ביותר דיווחו על העלייה הרבה ביותר בהתנהגות הרסנית כלפי הסביבה, ואילו העשירונים הגבוהים הראו שיפורים צנועים בתחום הסביבה. לתמיכה הציבורית הרבה ביותר, בקרב כל העשירונים, זכו צעדי מדיניות שהוצגו במפורש כסביבתיים, ואילו לתמיכה הציבורית המועטה ביותר זכה המיסוי על מוצרים מזהמים בשימוש יומיומי, כגון מזון וחשמל. הערת המחקר מצביעה על ההיבטים הסביבתיים של עוני ומשבר. (מתוך המאמר) أدت الأزمة الاقتصادية والعزلة الاجتماعية لمواجهة جائحة الكورونا إلى ّ تغيرات في أنماط الاستهالك، بعضها كان له آثارا بيئية إيجابية والبعض الاخر كان سلبيا. تـشير الأبحاث السابقة الى أن الأزمات من ناحية، توفر ً فرصا لتبني أنماط استهالك أكثر استدامة، ومن ناحية أخرى، تجعل المستهلكين أكثر اقتصادا دون اي اعتبارات بيئية. خلال دراسة أجريناها عام 2018 ، تم تحليل أنماط استهالكية لدى فئات اجتماعية-اقتصادية مختلفة من وجهة نظر بيئية. وفي اعقاب انتشار جائحة الكورونا قمنا بدراسة ّ مجددة خلال االغالق الأول، وذلك من اجل فحص أثر ازمة الكورونا على أنماط الاستهالك وموقف بعض الفئات الاجتماعية من السياسات الاقتصادية البيئية. تشير النتائج الى أن الفئات الأقوى اقتصاديا تميل الى التوفير وعدم االفراط بالاستهالك حيث رأينا ً تحسنا بسيطا لديهم في الحفاظ على البيئة. بينما تميل الفئات الفقيرة الى الاستهالك المدمر للبيئة. كما وكشفت الدراسة ان السياسات البيئية حظيت بدعم جميع الطبقات الاجتماعية، بينما حظيت السياسات، التي فرضت الضرائب على المنتجات الملوثة للبيئة مثل الطعام والكهرباء، لدعم اقل. فتشير هذه الدراسة الى الجوانب البيئية للفقر والأزمات.
UR - https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?vid=ULI&lang=iw_IL&query=lsr10,contains,001039496
M3 - מאמר
SN - 1565-1495
VL - 2
SP - 182
EP - 191
JO - סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית
JF - סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית
IS - 21
ER -