Abstract
מאמר זה מנתח את הפערים בפריון לעובד בין ישראל לבין קבוצת מדינות קטנות ומפותחות. החידוש העיקרי הוא השימוש בסקר PIAAC, שבחן את המיומנויות המילוליות והכמותיות של האוכלוסייה בגיל העבודה במדינות OECD. הממצאים מראים כי בעוד ישראל מובילה במספר שנות לימוד, היא נמצאת הרחק מאחור במיומנויות. תרגיל של חשבונאות-התפתחות שמתבסס על מדד להון האנושי המורכב משנות הלימוד ומהמיומנות הכמותית גם יחד מלמד שהפריון הכולל מסביר 25 אחוזים מהפער לרעת ישראל בתוצר לעובד, ואילו גורמי הייצור מסבירים 75 אחוזים מהפער - לעומת 40 ו-60 אחוז בהתאמה, כאשר מתבססים רק על שנות הלימוד. יתרה מכך, אם מתעלמים מהיתרון בכמות שנות הלימוד, הפיגור בהון הפיזי והפיגור באיכות ההשכלה (כפי שהיא נמדדת במבחן המיומנות) מסבירים את כל הפער בפריון העבודה. כן נמצא שההבדלים בהון הפיזי לעובד אינם תוצאה של הרכבי ענפי שונה, או של הבדלים מהותיים בין סוגי הון – מבנים לעומת מכונות וציוד. אמידה של הקשר בין ההון הפיזי לעובד ברמה הענפית בנתוני פאנל של 13 מדינות OECD מצביעה על קשר חזק ביניהם. פרשנות סיבתית של קשר זה מובילה להערכה שסגירת הפער במיומנות הכמותית תגרור עלייה בהון הפיזי ובכך תגדיל את התוצר לעובד. התרומה הישירה של צמצום הפער במיומנות והתרומה העקיפה של עליית ההון הפיזי מסתכמים לכדי צמצום של 22 אחוזים מהפער לרעת ישראל בתוצר לעובד. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | אורות וצללים בכלכלת השוק (קובץ בעריכת אבי בן בסט, ראובן גרונאו ואסף זוסמן) |
| Place of Publication | תל אביב |
| Publisher | עם עובד |
| Pages | 437-472 |
| Number of pages | 36 |
| ISBN (Print) | 9789651328466 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Economic development
- Industrial productivity
