Abstract
על 'ואלס עם באשיר' כאנימציה תיעודית: הסרט הוא למעשה אוסף של היזכרויות סובייקטיוויות ווידויים אישיים שונים מימי מלחמת לבנון הראשונה, השזורים יחד עם פלאשבקים מסויטים שארי פולמן הבמאי חווה בעצמו. שילובם זה בזה נועד לעורר בפולמן תהליך מלא של היזכרות: לנסוע אחורה בזמן, להשלים את פיסות הזיכרון החסרות, ולנסות ולפענח היכן הוא היה ומה עשה בזמן הטבח במחנות הפליטים של סברה ושתילה. כשפולמן נשאל על הבחירה שלו בטכניקת האנימציה, הוא לעתים קרובות מתאר אותה כבחירה פרקטית שנעשתה בעקבות הכרח: הצורך האישי לתת ייצוג קולנועי למסע ההיזכרות הזה נתקל בחוסר יכולת מובהק לעשות זאת בעזרת פוטאג‘ דוקומנטרי אמיתי. מכיוון שאנימציה דיגיטלית היא אסטרטגיה שיכולה לתאר ויזואלית את מה שאינו יכול להיות מוצג בדרך אחרת (זיכרונות, סיוטים, חלומות ואף וידויים של אלו שרצו להישאר אנונימיים), הבחירה של פולמן בה צריכה להיתפס בראש ובראשונה כהחלטה אמנותית, ולא כזו המונעת משיקולים מסחריים. למעשה, שימוש במצלמת קולנוע רגילה, כזו המחויבת לייצוג ישיר ומימטי של המציאות, היה מוכיח עצמו כאמצעי לא יעיל במהלך מסע היזכרות שכזה, ולא היה מעניק לפולמן את ה"גישה" (access) התיעודית המתאימה לסובייקט הדוקומנטרי ולעולם המתועד.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 2011 |
| Number of pages | 1 |
| Journal | תקריב |
| Volume | 1 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Documentary films