Abstract
בתוספתא סנהדרין פרק ז' מוצגת שורה ארוכה של הוראות, ורבות מהן פותחות בלשון 'תקנונית' דומה: 'אין דנין', 'אין מוסיפין', 'אין שואלין', וכיוצא באלה. שמעון רוזנטל ראה בפרק זה עדות של מקור מהדרגה הראשונה שנשתמר בו "הפרוטוקול" של סדר הדיון בסנהדרין עוד בישיבת יבנה. היסטוריונים אכן ביקשו להוציא מפרק זה מסקנות על מערכת השיפוט והפסיקה בימי התנאים. גישה זו פותחה בייחוד בעבודתו של חיים שפירא, אשר ראה בפרק תקנון של בית המדרש ביבנה, ושיחזר על פיו את סדרי בית המדרש כפי שנהגו בפועל לאחר החורבן. הצד השווה בכל המחקים האלה הוא שה'פרוטוקול', ה'תקנון' או 'קובץ סדרי הדין' נתפס בהם כיחידה אחת, ללא ניתוח ספרותי וביקורת גבוהה. המאמר מבקש להפריד בין כמה חלקים בפרק וכי למעשה לא 'תקנון' אחד לפנינו כי אם שלושה, המכוונים להקשרים מוסדיים שונים. כל 'תקנון' כזה הוא כשלעצמו מלאכת מחשבת של הרכבת מקורות, ולפיכך יש לעמוד על עקרונות אריגתם ועריכתם. ניתוח דקדקני של הפרק עשוי אפוא לתקן דימויים לא מבוססים ולהעשיר את ידיעותינו על בתי הדין וסמכותם לאחר החורבן. בתחילת המאמר ינתח המחבר את מבניהו של כל חלק וחלק בפני עצמו ולאחר מכן הוא יבחן את מידת ההיסטוריות של החלקים השונים וש המכלול אשר כרך אותם יחד.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 447-477 |
| Number of pages | 31 |
| Journal | תרביץ: רבעון למדעי היהדות |
| Volume | 78 |
| Issue number | 4 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Eretz Israel -- History -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Sanhedrin
- Tosefta -- Sanhedrin