פעולת סוכנים אתניים בהבניה המרחבית-חברתית של ערים בנות זמננו: המקרה של תל-אביב

חקר האזורים החברתיים בעיר מונחה במידה רבה על ידי המורשת של אסכולת שיקגו. המאמר מציע ממצאים אמפיריים המאששים מודל אלטרנטיבי שהוצע על ידי המחברים לחקר המרחב החברתי בעיר בעידן הגלובליזציה. נטען בו, כי בני אדם אינם שייכים לקבוצות התייחסות ברורות, הם מקיימים רשתות תקשורת ופעילויות יומיומיות במרחבים שמעבר לשכונתם, ותהליך הגיבוש של זהותם מתבצע במרחבים רחבים. מכאן הסיקו המחברים כי חקר הארגון של המרחב החברתי חייב להתחיל מחקר הפרט בהקשר של מרחבים בהם הוא מבצע את ההתנסויות החברתיות העיקריות שלו וביחס לרשתות החברתיות האמיתיות שלו. ניתוח הממצאים מלמד שתל אביב היא עיר אתנית. אף שתושביה חיים באזורי מגורים מעורבים והם מקיימים מערכי פעילות יומית בסביבות מעורבות, הרי חלק ניכר מהם מגלים העדפה לבניית רשתות חברתיות עם אחרים הנמנים עם המוצא האתני שלהם תוך הרחקה של קבוצות מוחלשות. ממצא זה, המלווה גם בממצא כי מערכי הפעילות היומית והרשתות החברתיות נבנות ברובן במרחבים שמחוץ לשכונת המגורים, מאשש את הצורך באימוץ מודל של אזורים חברתיים רב-שכבתיים לפיו אזורים חברתיים עשויים להתפשט לאופקים רחבים ועל פני קואורדינטות משותפות לקטגוריות חברתיות שונות. זאת, למרות שנשמרת מידה של הפרדה בין השכבות (מתוך המאמר).