Abstract
עד שנות ה-40 של המאה העשרים אושפזו ילדים - אפילו קטנים - בבתי חולים בבריטניה ללא ליווי צמוד של הוריהם. הדעה הרפואית הרווחת גרסה שהילדים מסתגלים תוך זמן קצר לנתק זה, ושלמען טיפול יעיל בתחלואי הגוף יש להגביל מגע חברתי עם הסביבה. ואולם, כפי שמראה המחברת דרכי מחשבה חדשות שהתפתחו בהשפעת הפסיכואנליזה הדגישו את ההיקשרות הרגשית החזקה בין האם לילד, ואת חשיבות קיומה הבלתי מופרע להתפתחות תקינה של הפרט, החברה והמדינה הדמוקרטית. בהשפעת חוויות המלחמה הקשות בעורף הבריטי טענו אנליטיקאים כג'ון בולבי את הכרחיות ה"אימהות מסביב לשעון" להתפתחותו התקינה של הילד, והזהירו כי חסך אימהי עלול ליצור כאוס חברתי, עבריינות ואלימות כוללת. יש להבין על כן את הפסיכואנליזה במחצית המאה העשרים לא רק כדיסציפלינה תיאורטית, אלא גם כתחום פוליטי פופולרי שהשפיע על הדיון בשאלת האלימות בדמוקרטיה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 58-74 |
| Number of pages | 17 |
| Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
| Volume | 130 |
| State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- Attachment behavior
- Child analysis
- Children -- Hospital care
- Great Britain
- Mother and child
- War