Abstract
בעשורים האחרונים גבר מאוד השימוש במודלים מובנים וממוקדי נושא בעבודה קבוצתית. למודלים אלו יתרונות רבים, אך מעצם טבעם רגישותם מוגבלת לתהליכים המתרחשים בקבוצה. על בסיס נסיונם של הכותבים בפיתוחן של שתי תוכניות התערבות קבוצתיות העוסקות באימהות של נשים קורבנות אלימות ובאבהות של גברים אלימים מתמקד המאמר בדרכים שבאמצעותן ניתן להגביר את רגישותן של תוכניות התערבות מובנות לתהליכים המתפתחים בקבוצה. בפתח המאמר מתואר האתגר הכרוך בניסיון לשלב הבנה והתערבות תהליכיים בעבודה על פי מודל מובנה. לאחר מכן נבחנים מרכיבים בתהליך פיתוח מודל מובנה אשר יסייעו בהשגת המטרה: פיתוח תוך דיאלוג שוטף עם אוכלוסיית היעד, משתתפי קבוצה ומנחים, והתפתחות נמשכת של תוכנית ההתערבות. בהמשך מתוארים מאפייניה הרצויים של תוכנית מובנית המגבירה קשב לתהליכים והמאפשרת את השימוש בהם לצורך השגת מטרות הקבוצה: הקדמת הבנה לעשייה, מודולריות ואפשרות בחירה. לבסוף יוצעו מספר עקרונות להנחיה על פי תוכנית התערבות קבוצתית מובנה ורגישה לתהליך ויודגמו מתוך העבודה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 621-642 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
| Volume | 27 |
| Issue number | 4 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Group facilitation
- Group psychotherapy
- Medical care
- Specimens
- Violence