פיקאלי, פרץ ופוליקוב בבית המשפט העליון: השלכות ההפרה של חובות המבוטח על זכאותו (וזכאותם של ניזוקיו) לתגמולי ביטוח ‏/‏

לאחרונה ניתנו שלושה פסקי דין של בית המשפט העליון שעסקו בהשלכת ההפרה של חובות המבוטח בביטוח רכוש לרכב על זכאותו שלו ושל ניזוקיו לתגמולי ביטוח: רע"א 9849/17 אבי פיקאלי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, רע"א 2843/18 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' ישראל פוליקו ב ורע"א 1219/18 שי פרץ נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ. אף על פי שכל שלושת פסקי הדין חידשו חידוש בתחום ביטוחי הרכוש לרכב ונתנו מענה לסוגיות שעד אז עמדו במחלוקת בערכאות הדיוניות, ואף על פי שלפחות אחד מהם, פס"ד פיקאלי, יכול להוביל לשינויי עומק של ממש בשוק הביטוח– אין הם נשענים זה על זה, ולא ברור ממבט ראשון כיצד הם משתלבים יחד לכדי מארג דוקטרינרי שלם. המטרה הראשונה של מאמר זה היא לייצר מסגרת דוקטרינרית ברורה שבה נוכל למקם את פסקי הדין האלו. המסגרת שנציע במאמר מבוססת על מועד ההפרה: המאמר יחלק את החובות שהמבוטח חב בהם לשלוש תקופות זמן – תקופת הזמן הטרום - חוזית; תקופת הזמן החוזית; והתקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח – ויבחן מהן זכויות המבוטח המפר את חובותיו בתקופות אלו ומהן זכויות ניזוקיו. המטרה השנייה היא לקיים דיון ביקורתי ומעמיק בפס"ד פיקאלי, העומד בימי פרסום המאמר לפני דיון נוסף. המאמר מזהה ארבעה מוקדי ויכוח בין שופטי המות בבפיקאלי: הראשון, לגבי מהות המוצר הביטוחי; השני, לגבי היקפו של סייג המרמה שנועד להרתיע מבוטחים מלהפר את חובותיהם בכוונת תרמית; השלישי, לגבי הצורך להתאים את המוצר הביטוחי לצרכן-המבוטח; ולבסוף, הוויכוח בשאלה מהם הגבול ותשל גישת הכיסוי היחסי שעמדה בלב פסיקת בית המשפט בפס" ד סלוצקי, והורחבה בפס" ד פיקאלי גם לביטוחי רכוש לרכב (ואולי לעוד סוגים רבים של ביטוחים). המאמר יציע את עמדתו ביחס לכל אחת מהפלוגתות האלו. החלק השלישי במאמר יסווג את חובות המבוטח בביטוח חובה לרכב – כמו גם את ההשלכות של הפרת חובות אלו – לפי אותה מסגרת זמנים משולשת שהמאמר מציג בחלקו הראשון. (מתוך המאמר)