פטור מחבות בגין הפרת חובת זהירות

חוק החברות קובע כי חברה רשאית לפטור מראש נושא משרה בה מאחריותו בשל נזק שנגרם עקב הפרת חובת הזהירות שלו כלפיה, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון החברה. בשנים הראשונות לאחר חקיקת חוק החברות לא נעשה שימוש רב בכלי הפטור. אולם רשימה זו מצביעה על שינוי דרמטי שחל בעמדתם של בעלי המניות בישראל, אשר הביא בשנים האחרונות לידי אימוץ נרחב של הגנת הפטור על ידי חברות ציבוריות. עיגון הפטור בתקנון החברה מבטא את עמדתם של בעלי המניות כי בתי המשפט אינם זירה נאותה להתמודדות עם כשלים ניהוליים, ואת העדפתם לא לשאת בעלויות ביטוח האחריות של נושאי המשרה בגין כשלים אלו. אולם הניסיון שנצבר בהפעלתה של הגנת הפטור בדין הישראלי מעלה ספקות בנוגע ליכולתה של הגנה זו להגשים את התכלית העומדת ביסודה. ברשימה זו נצביע על קשיים אלו ועל הדרך לפתרונם. במישור הדין המהותי אנו טוענים כי יש לפרש בצמצום את חריג ה"פזיזות" לפטור, כך שיחול רק כאשר יש אשָם סובייקטיבי של נושאי המשרה. כלומר, חריג הפזיזות יחול רק על פעולה של נושאי המשרה שנעשתה מתוך כוונה או נכונוּת לפגוע בטובת החברה. בהעדר אשָם כזה, הגנת הפטור חלה גם על כשלים תהליכיים חמורים שנפלו בקבלת ההחלטות על ידי נושאי משרה, והיא מגינה על נושאי המשרה גם במקרים של כשל בפיקוח על ציות החברה לחוק. במישור הדיוני, הגשמת רצונם של בעלי המניות מחייבת סילוק מוקדם של תביעות נגד נושאי משרה שהגנת הפטור עומדת להם, ונקיטת גישה זהירה באישור פשרות בחברות שבהן יש פטור מאחריות לנושאי משרה. אנו אף מציעים תיקון חקיקה שמטרתו לבטל את הזיקה הישירה שבין הסייגים הקבועים בחוק ביחס לפטור לבין הסייגים ביחס לביטוח האחריות של נושאי המשרה, לפשט את הליך הענקת הפטור, ולהבהיר כי הפטור חל בכל מקרה שאינו כולל הפרה מודעת של חובות נושאי המשרה. (מתוך המאמר)