על הבלתי מובן בפרוזה המוקדמת של אלתרמן

בדברים שיובאו כאן אדון ביצירות פרוזה של אלתרמן שלא כונסו עד כה ולא נודעו לחוקרים, אראה שהפרוזה ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחותו של אלתרמן כמשורר בראשית דרכו. לדעתי, אלתרמן ערך בפרוזה שלו מלחמה ספרותית בשלונסקי, ובאמצעותה הוא קנה לעצמו מרחב יצירה עצמאי שבא לידי ביטוי בספרו 'כוכבים בחוץ'. בתפיסה הזאת תיבחן הפרוזה של המשורר בזירת ההשפעה ששוררים בה ה-misprision או האי קריאה של משורר חזק צעיר את המשורר החזק שהיה לפניו. בלום, שעוסק בחרדת ההשפעה, סבור כי ההיסטוריה של השירה היא היסטוריה אדיפלית, שבה לעולם משוררים צעירים 'חזקים' באים 'מאוחר' אל שדה הספרות, ולפיכך הם צריכים לברוא את מקומם. התאוריה האמורה חלה הן על יצירה בודדת הן על הקורפוס כולו. בחינה כזאת של הפרוזה ומקומה במכלול יצירתו של אלתרמן תאפשר לראות את עומק חילוקי הדעות שמצויים בלב מה שמכנים אנשי הביקורת 'אסכולת שלונסקי אלתרמן'. הטענה כי הפרוזה היא הסטה ז'נרית של התמודדות אלתרמן עם ה'השפעה' של שלונסקי תחדד את ההבנה ששירתו של אלתרמן גלומה בפרוזה הזאת, ותעזור להסביר במידה מסוימת את הקושי הז'נרי שהפרוזה המוקדמת של אלתרמן מעמידה. (מתוך המאמר)