על בשורת הקודיפיקציה וחלק הנכסים בקודקס

הקודקס האזרחי המוצע מבקש להשיג שתי מטרות עיקריות: האחת היא שיפור האיכות של ההסדרים החקוקים כיום, באמצעות יצירת איזון ראוי יותר בין אינטרסים, וקידום ערכים כגון יעילות, קואופרטיביות, מידתיות, ואינטרסים ציבוריים. הקודקס החדש הוא מסמך רוויזורי. היקף הרוויזיה משתנה בהתאם למידה שבה ההסדרים הקיימים ראויים. במקרים רבים, הקודקס מציע ביצוע שינויים לדין הקיים, בין אם שינוי מושגי יסודי ובין אם שיפורים קלים בנוסח ההוראות. המטרה השנייה של מפעל הקודיפיקציה היא קידום וודאות משפטית, באמצעות חיזוק הקוהרנטיות והתאמת ההסדרים הסטטוטוריים השונים לגישות הפרשניות המודרניות המוחלות על־ידי בתי המשפט. טענת המאמר היא כי קוהרנטיות במדיניות המונחת בבסיס הסדרי הדין משמשת גורם מרכזי בהבטחת וודאות ויציבות משפטית. המחבר דוחה גישות ביקורתיות שהועלו ביחס לנושא זה. מובן, כי אין לערבב בין קוהרנטיות לבין האחדה. האחדת־יתר אינה מוצדקת, ויש להימנע הימנה. המאמר מצביע על כך שהקודקס המוצע ער לסכנה זו, ומאחד דינים רק במקרים שבהם אכן קיימת תשתית משותפת הולמת להאחדה כזו. בנוסף לקידום וודאות משפטית באמצעות הגורמים האמורים לעיל, הקודקס המוצע ישפר וודאות באמצעות קביעת הוראות מפורטות יותר מאלה הקיימות כיום, במגזרים שונים של הדין. לאחר הניתוח המושגי של הסוגיות האמורות, והערכת ההשלכות שתהיינה לקודקס המוצע על התרבות המשפטית הישראלית, המאמר דן בהוראות החדשות המוצעות בפרק הנכסים בקודקס, תוך הדגשת האופן שבו היעדים הכלליים של הקודקס מושגים באמצעות ההוראות הקונקרטיות של פרק זה (מתוך המאמר).