על אי-הוודאות במשפט וכמה מהשלכותיה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

הפורמליזם המשפטי ביקש להשיג רמה גבוהה של ודאות בהכרעות שיפוטיות באמצעות הפיכת ההכרעה השיפוטית לפרוצדורה, ואולם הריאליזם המשפטי חשף בצורה משכנעת את פרכות הפורמליזם. הריאליזם הראה שהכרעות שיפוטיות מחייבות את השופט במקרים רבים להפעיל שיקול דעת ובחירה. במילים אחרות, הריאליזם הראה שהשקפות העולם של השופט, ניסיון החיים של השופט ונטיות האופי שלו - כולם באים לביטוי בתהליך ההכרעה השיפוטית. כבר בשלבים מוקדמים של פעילות התנועה הריאליסטית החל קרל לואלין (Karl Llewellyn), מראשי התנועה, במפעל שנועד להראות שגם במשפט פוסט-פורמליסטי יכולה להתקיים מידה סבירה של ודאות. לואלין טען שהמשפט פועל כמערכת תרבותית, ובכך הוא מחשק את תהליכי קבלת ההחלטות המתקיימים בו. פרופ' אהרן ברק עוסק בכתביו בהרחבה בשאלת הוודאות של המשפט. חשיבתו של ברק בשאלת הוודאות קרובה לזו של לואלין, ואולם גם לואלין וגם ברק מצליחים להראות שקיימת במשפט מידה ניכרת של אובייקטיביות; הם אינם מצליחים לסלק מתהליך ההכרעה השיפוטית את התרומה הייחודית של השופט האקראי. מכיוון שכך, מנקודת המבט של הצדדים המתדיינים, הליכים שיפוטיים מתאפיינים בחוסר ודאות. המאמר מציע הצעות לדרכים שבהן ניתן להקטין את אי-הוודאות הכרוכה בהכרעות שיפוטיות. (תקציר מתוך המאמר).
Original languageHebrew
Pages (from-to)223-259
Number of pages37
Journalמשפט וממשל
Volume9
Issue number1
StatePublished - 2005

IHP Publications

  • ihp
  • Courts
  • Culture and law
  • Judges
  • Objectivity
  • Uncertainty
  • אובייקטיביות
  • אי-ודאות
  • ברק, אהרן
  • מערכת המשפט
  • משפט ותרבות
  • פורמליזם (משפט)
  • ריאליזם (משפט)
  • שופטים

Cite this