ספר כשפים יהודי מהמאה הט"ו: כתב יד ניו יורק, הספריה הציבורית 190 (לשעבר ששון 56), מבוא, מהדורה מבוארת וצילום כתב היד

קובץ ובו אוסף ענק של טקסטים מיסטיים ומאגיים שונים שקובצו והועתקו יחדיו על ידי משה בן יעקב בן מרדכי בן יעקב בן משה, עם תוספות שנוספו בידי אחיו שלמה, בידי בנו יקותיאל ובידי קוראים מאוחרים יותר. מהקולופונים המתוארכים בשני מקומות בכתב היד ניתן ללמוד כי רובו הועתק בין השנים 1464 ו- 1467/8 לספירה. מקום העתקתו המדויק אינו מצויין או נרמז בכתב היד כולו, אולם אין ספק כי עולמם של משה בן יעקב ובני משפחתו הוא עולמם של יהודים מזרחיים, החיים בסביבה מוסלמית דוברת ערבית. למרות שכתב יד זה איננו כתב היד המאגי-מיסטי היהודי הגדול ביותר שבידינו, ואף לא המגוון ביותר, יש לו חשיבות רבה דווקא משום אופיו האחיד יחסית של הקובץ כולו, ממנו ניתן ללמוד רבות על עולמם של משה בן יעקב ובני משפחתו, על עיסוקיהם המאגיים והמיסטיים, על המקורות הרבים שעמדו לרשותם, ועל תפיסתם את המותר והאסור בתפר שבין הלכה קבלה וכשפים. כתב יד זה מציג בפנינו את הידע המאגי והקבלי שהיה זמין ליהודי המזרח לפני גירוש ספרד, לפני התפשטותה והתקבלותה של קבלת צפת, לפני עליית העניין במאגיה מלומדת בהשפעת הרנסנס האיטלקי, וכמובן גם לפני שהמצאת הדפוס השפיעה על תפוצתם של טקסטים מאגיים כגון ספר רזיאל וספרות הסגולות שבאה בעקבותיו.