סיפורה של שמסיגול: שפחה צ'רקסית בקאהיר באמצע המאה התשע-עשרה

בעשורים האחרונים מתקיים בעולם המערבי מחקר ענף על סחר העבדים האטלנטי ומיליוני האפריקנים שהועברו אל "העולם החדש", ועל מוסד העבדות שהתקיים באמריקה עד לעשורים האחרונים של המאה התשע-עשרה. בהשוואה לכך, ידוע לקורא במערב רק מעט על סחר העבדים, על היקף העבדות ועל המשמעות התרבותית והאנושית של השעבוד ברחבי העולם המוסלמי. המחבר פותח צוהר אל עולם זה באמצעות פרק בחייה של שפחה אחת, המתועד בארכיון משטרתי. מתוך "מיקרו-היסטוריה" זו אנו לומדים על פעילותם של סוחרי העבדים, על השימוש שנעשה בשפחות ובעבדים, אפריקנים כלבנים, על חיי ההרמון, על היחס של מערכת המשפט, הדתית והאזרחית, אל נשים בכלל ואל שפחות בפרט, על אמצעי מניעה ומיילדות, ועל רפורמות שנערכו במצרים העוסמאנית בתחומים שונים. במזרח כבמערב, התיעוד המשטרתי והמשפטי הוא המאפשר לנו לשמוע את קולן של השכבות "האילמות" מן העבר, ובמקרה זה של דמות מקצה השוליים: אישה משועבדת, העוברת מיד ליד כחפץ, אך מגלה אומץ-לב בעמידה על זכויותיה לפי המשפט המוסלמי-עוסמאני, ואפילו זוכה במעט חמלה ובדין צדק