Abstract
המאמר מבקש להאיר את מקורותיו ההגותיים האסלאמיים של אתוס גילוי הסודות שהרמב"ם מצהיר עליו בשני מקומות מרכזיים ב'מורה נבוכים', האחד - ביחידה הפותחת את החיבור ומורכבת מן האיגרת אל התלמיד ומן הפתיחה, והאחר - בהקדמה לחלקו השלישי. לשם חקירה זו יסב המחבר את המבט מן האופן השגור שבו נחקר 'מורה נבוכים', כחיבור המתמקד בהסתרה וקורא לבירור אופני הצנעת הידע שבהם נקט מחברו ולחילוץ זהיר של הידע הכמוס בו. המאמר מפנה מבט אל האופן שבו עוצב 'מורה נבוכים' כחיבור המצהיר על עצמו בריש גלי שנכתב בסימן גילוי חריג של הסוד ופריצת גדר ההסתרה. מבט זה יאפשר לגלות כי 'מורה נבוכים' נוצר בזיקה למקורות איסלאמיים אשר טרם נדונו במחקר ביחס אליו, ולהציבו בזיקה לסוגה ספרותית בת זמנו, שהשתייכו אליה אף המחברים האסלאמיים שבהם דן המאמר: כחיבור המצהיר על מגמתו לחשוף את מה שהוסתר באופן מסורתי, ותכניו מבקשים לעצמם מעמד של סוד מגולה - אף אם באופן חלקי. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 447-484 |
Number of pages | 38 |
Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
Volume | 83 |
Issue number | 4 |
State | Published - 2018 |
IHP Publications
- ihp
- Avicenna -- 980-1037
- Fārābī
- Ghazzali -- 1058-1111
- Influence (Literary, artistic, etc.)
- Intertextuality
- Islamic philosophy
- Jewish philosophy -- Middle Ages, 500-1500