Abstract
על רקע משבר הדיור במדינת ישראל והמחאה הציבורית שפרצה בשנת 2011, שבמרכזה עמד נושא הדיור, נחקק החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), תשע"ד-2014 (להלן: חוק הוולתמ"ל). החוק מאפשר אישור תוכניות עם קיבולת בנייה גדולה במסלול מיוחד ומהיר. החוק מבטיח אישור תכנית עם מאות יחידות דיור ושטחים נרחבים לבנייה, למסחר ולתעסוקה, וזאת בתקופה קצרה יחסית בהשוואה למסלול התכנוני במערכת התכנון הרגילה. על רקע זה, עולה הצורך לדון בשאלה: כיצד מכריעים אם ההחלטה לקדם את התוכנית במסלול הוותמ"ל הייתה סבירה, ומתי וכיצד ניתן לקבוע כי לא היה ראוי מלכתחילה לקדם אותה במסלול המיוחד של הוותמ"ל, גם אם היא עומדת פורמלית במבחני הסף של החוק? (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 65-76 |
| Journal | מקרקעין |
| Volume | כ |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2021 |