Abstract
מטרת המחקר היא לתאר את המשמעות שמכורים לסמים נותנים למעידה. נערכו ראיונות עם 15 מכורים, ונותחו בשיטה איכותנית-נטורליסטית. הממצאים העלו כי יש שני מערכים מתחרים של משמעות המעידה: המערך הראשון, הדומיננטי, שולל את עצם קיום תופעת המעידה כשימוש חד-פעמי, ולפיו משמעות המעידה היא שלילית. השליטה הבלתי מעורערת בחיי המכור הנקי נמצאת בידי "המחלה", וזו מואנשת כדמות מפתה וקטלנית הגורמת למעידה ולמוות. הדרך להתמודד עם המעידה, לפי מערך זה, היא למנוע אותה. המערך השני מכונה "חתרני", מכיוון שהוא כופר בהנחות המערך הדומיננטי, ומציע להן חלופה. לפיו, המעידה כשימוש חד-פעמי היא תופעה קיימת, גם אם נדירה. המעידה מתוארת כפונקציונלית לחיי מין "מוצלחים", להתמודדות עם קשיים וכחלופה לאלימות. המכור שמעד באופן חד-פעמי מואדר. במערך מוצעות דרכים מאתגרות למניעת המעבר ממעידה לנפילה. בדיון מועלה הקושי של המשתתפים במחקר לבקש עזרה בעניין אירוע המעידה. הוא בוחן את יעילות עקרון ההינזרות ואסטרטגיית ההימנעות המוחלטת - דרכי התמודדות הנובעות מתוך מערך המשמעות הדומיננטי. מתבקשת בחינה מחודשת של המדיניות, המטרות והמסרים הטיפוליים בנוגע למעידה. בנוסף, יש לשפר את יכולת מסגרות הטיפול להעניק עזרה ואת יכולת המכור לבקש עזרה לפני מעידה ואחריה. (מתוך המאמר) שיטת המחקר: איכותנית-נטורליטסטית.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 469-500 |
Number of pages | 32 |
Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
Volume | 33 |
Issue number | 3 |
State | Published - 2013 |
IHP Publications
- ihp
- Drug abuse
- Drug addicts -- Rehabilitation