Abstract
בעזרת אנסמבל של הוגים קלאסיים ומודרניים, הודיים ומערביים, ביקשתי לחשוב על דיאלוג ואי־אלימות. המצב הדיאלוגי, הצעתי, יכול לאפשר מציאות בלתי־אלימה (או פחות אלימה), מה שבעצם ימים אלה, בישראל של קיץ 2023, במציאות חסרת סולידריות, כשהשוני הידרדר לניכור ולאיבה, נראה רחוק ואולי בלתי אפשרי. האופק ששרטט שרפשטיין במכחולו, אופק של סולידריות בין תרבויות ואפילו מינים, נראה היום פנטסטי (ולא רק בישראל; המלחמה באוקראינה נראית אינסופית ואלימות מסוגים שונים מתחוללת כמעט בכל מקום). בובר טוען שיש גבול לאי־אלימות, כלומר שבמקרים מסוימים – מקרים קיצוניים לדבריו – מידה של אלימות נדרשת כנגד אלימות. האם זה אומר שגם לדיאלוג יש גבול, כלומר שבמקרים מסוימים דיאלוג אינו באפשר? ואם אכן כך, מהם הקווים האדומים ביחס לדיאלוג? עם מי אסור או אין שום טעם לנסות ולכונן דיאלוג? זאת שאלה נוקבת בעיניי כאן ועכשיו בישראל. מטרה נוספת של המאמר היא להציג בפני הקוראים שורה של טקסטים והוגים הודיים קלאסיים ועכשוויים, הרחק מהקאנון הפילוסופי המערבי שהפך לסוג של אזור נוחות. האופנישדות, הבהגוָד-גיטא והמהאבהארטה, שנקרה, פטנג'לי, מחבר היוגה-סוטרה, ויאסה, הפרשן העיקרי שלו, ומשם בדילוג של אלפיים שנה ויותר, ראם צ'נדרה וטרידיפ סוהרוד. ומלבד הטקסטים וההוגים האלה, הזכרתי גם את ראמנה מהארשי, מיסטיקן הודי בן המאה העשרים, ושני ציירים בני זמננו גם הם, אמריטה שר-גיל וטַיֵבּ מהטה. ועוד הוספתי והעמסתי על הטנדר הפילוסופי שלי שבו טיילתי בין הוגים, תרבויות ותקופות, מושגים בשפה הסנסקריטית. כל זאת כי עתידה של הפילוסופיה בעיניי הוא בפריצת גבולות, בוודאי גבולות של מסורות חשיבה, אבל גם גבולות גיאוגרפיים ודיסציפלינריים. והעתיד הזה קריטי, בוודאי בימים טרופים אלה. בלי חשיבה עצמאית שמסוגלת לחרוג מד' אמות המוכר והידוע, ניפול כפרי בשל בידיהם של עריצים מכל הסוגים, על הסקאלה שבין הפוליטיקה לצ'אט GPT. בובר ומאגנס התעניינו, הכירו וגם השתמשו בחופשיות במושגים מהגותו של גנדהי. השפה הזרה לא הרתיעה אותם. לבסוף, המאמר הוא גם מחווה לבובר במלאת מאה שנים לאני ואתה. אחד הקוראים שהמאמר נשלח אליהם על ידי מערכת עיון, ושהערותיהם תרמו רבות לנוסח הסופי של המאמר, תהה אם ראם צ'נדרה הוא שלוקח את המהלך של בובר קדימה, מהדיאלוג בשניים (לפחות שניים) אל המכנה המשותף (אחדות), או אולי ההפך הוא הנכון. האם דיאלוג ושוני, ריבוי ומגוון, אינם בבחינת הליכה קדימה מהאחדות האופנישדית הקמאית שראם צ'נדרה מאמץ? כל זאת בתנאי שהשוני לא מידרדר לניכור ולאלימות, אלא מצמיח שיתוף פעולה שלא חותר להיות "פה אחד" ולא חושש מפלורליזם. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Thinking dialogically about dialogue: Martin Buber, Ramchandra Gandhi, and Ben-Ami Scharfstein |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 35-53 |
| Number of pages | 19 |
| Journal | עיון: רבעון פילוסופי |
| Volume | 72 |
| State | Published - 2023 |
IHP Publications
- ihp
- Buber, Martin -- 1878-1965
- Gandhi, Ramchandra -- 1937-2007
- Nonviolence
- Hinduism
- Judaism
- Dialogue
- Other (Philosophy)
- Philosophy, Indic
- Philosophy, Comparative
- Death