Abstract
תגובתם של נמרוד בר-עם ומוטי גיגי במסגרות מדיה, 21 (תשפ"ב, אביב 2022), עמ' 159-166 מאמר זה עוסק בפער שבין האוניברסליות של מסר זכויות-האדם, השוויון והצדק החברתי שנושאים ארגוני זכויות-אדם בישראל, לבין הפרטיקולריות החברתית של מבשריו ושל מתנגדיו. הטענה המרכזית שתוצג בו היא כי הפוליטיקה האוניברסלית, הנתפסת מנקודת מבט ליברלית כמפתח לתיקון חברתי, נחווית על-ידי קבוצות שונות בחברה היהודית בישראל כאיום זהותי חמור. קבוצות אלה רואות במסר זכויות-האדם בעיה ולא פתרון. המסקנה שתעלה מניתוח זה היא כי עמדה ליברלית, המודעת להנחותיה הנורמטיביות ומכירה בקיומם ובתקפותם של עולמות משמעות אלטרנטיביים, חיונית ליצירתו של מרחב דיאלוגי. מרחב שכזה נחוץ הן להבטחת אופייה הדמוקרטי של ישראל והן לעיצובו של מרחב ציבורי משותף, שהוא סולידרי ומכבד כאחד. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 51-74 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | מעשי משפט |
| Volume | 4 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Ethnic groups -- Israel
- Human rights
- Jews -- Identity
- Liberalism
- Mizrahim
- Right and left (Political science)
- Secularism
- Social stratification
