Abstract
איך עובד המנגנון התורשתי? מדוע ילדים דומים להוריהם רק בחלק מהתכונות שלהם, והאם יש חוקיות באופן שבו תכונות שונות מועברות מדור לדור? שאלות אלה העסיקו חוקרים מאות שנים. בשנת 1866 פרסם גרגור מנדל מאמר, שתיאר את תוצאות ההכלאות שערך באפונת הגינה. 34 שנים מאוחר יותר שינה המאמר באופן מכריע את שדה המחקר התורשתי וזיכה את מנדל בתואר "אבי הגנטיקה". אך בניגוד לדימוי המקובל, תורתו של מנדל, כפי שעוצבה ופותחה בראשית המאה העשרים, לא עסקה רק בסוגיות ביולוגיות, אלא נגעה באופן ישיר ומפורש גם בסוגיות פוליטיות וחברתיות. אמיר טייכר בוחן את צדדיו השונים של המנדליזם ומראה כיצד המחשבה המדעית, הפוליטית והחברתית צמחו יחד והשפיעו על התוכן של המחקר הגנטי ועל המשמעויות שיוחסו לו (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Mendelism: Science, Society and Heredity |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 40-53 |
| Number of pages | 14 |
| Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
| Volume | 145 |
| State | Published - 2021 |
IHP Publications
- ihp
- Blood groups
- Eugenics
- Genetics
- Genetics -- History
- Genetics -- Research
- Science -- History
- Science -- Social aspects