מיזוגים על-פי חוק ההגבלים העסקיים - ניתוח ביקורתי

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מאמר זה מציע שמיזוג יוגדר אך ורק על–פי מבחן יכולתה של חברה אחת לכוון את פעילותה העסקית של חברה אחרת, זאת משום שהוא שורש ההבדל בין מיזוג לבין הסדר ושורש ההצדקה לטיפול משפטי שונה בשני סוגי העסקות הללו. בהתאם, גם השקעות פסיביות במניות יידונו כהסדרים, אף אם הן מהוות השתתפות של יותר מ–25% ברווחים. לעניין חובת ההודעה על מיזוג, מוצע לבססה אך ורק על מחזור המכירות של החברות המתמזגות, ולא על מבחנים חלופיים הנוגעים במחזור מכירות ונתחי שוק. לחלופין, ניתן לשקול אך ורק מבחנים המבוססים על נתחי שוק, ללא תלות במחזור המכירות. קיומם של מבחנים חלופיים של מחזור מכירות ושל נתחי שוק זה לצד זה מטיל נטל לא–פרופורציונלי של בדיקות כלכליות מקדמיות דווקא על חברות שמחזור המכירות שלהן קטן. לעניין החלטת הממונה אם לאשר את המיזוג, להתנגד לו או להתנותו בתנאים, מוצע שהחוק יבהיר במפורש כי שיקולים לבר–תחרותיים יכולים להצדיק אישור מיזוג, אך אינם יכולים להוות שיקול להתנגדות למיזוג. עוד מוצע להבהיר כי הסמכות של הממונה להתנות מיזוג בתנאים מוגבלת לתנאים הדרושים על–מנת להפחית את מידת הפגיעה המסתברת של המיזוג המוצע בתחרות
Original languageHebrew
Pages (from-to)333-351
Number of pages19
Journalמשפט ועסקים
Volume8
StatePublished - 2008

IHP Publications

  • ihp
  • Antitrust law
  • Antitrust law -- Israel
  • Consolidation and merger of corporations
  • דיני הגבלים עסקיים
  • חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988
  • מיזוג חברות ועסקים

Cite this