Abstract
מערכת הכתב העברית, כמו גם הערבית, כוללת שתי גרסאות: הכתב המנוקד והכתב הלא מנוקד. דוברי עברית לומדים לקרוא את הכתב המנוקד, וכבר בסוף השנה השלישית הם שולטים בקריאת הטקסט הלא מנוקד. משלב זה ואילך משמש הטקסט הלא מנוקד ברירת המחדל בעבורם. קריאת הטקסט הלא מנוקד מזמנת שני אתגרים: הראשון, השלמת המידע הפונולוגי החסר במילה חדשה לא מנוקדת. האתגר השני בקריאת הכתב הלא מנוקד הוא פתרון המילים ההומוגרפיות המציפות את הטקסט. המאמר מציג מחקר התפתחותי שמטרתו היתה לעמוד על התהליכים הלשוניים המאפשרים את פענוחה המדויק של המילה הלא מנוקדת. חמישה מבדקים חדשניים, שבנייתם הושתתה על ניתוח תיאורי של אופייה המורפו-אורתוגראפי וההומוגראפי של מערכת הכתב העברית הועברו לנבדקים מקבוצות גיל שונות: קוראים צעירים (תחילת כיתה ב', סוף כיתה ב', כיתות ג' וד'), קוראים מיומנים (כיתה ז') וקוראים בוגרים ומנוסים (תלמידי תיכון ומבוגרים). ממצאי המבדקים ביססו את ההבנה אודות הזיהוי המורפו-פונולוגי המאפשר את השלמת המידע הפונולוגי החסר, ואודות טיבה של ההישענות על ההקשר המורפו-תחבירי-סמנטי המאפשרת את פתרון ההומוגאפיות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-24 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | דש: דיבור שפה ושמיעה |
| Volume | 30 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Hebrew language -- Alphabet
- Hebrew language -- Phonology
- Hebrew language -- Vocalization
- Orthography and spelling
- Reading