Abstract
...עצם ההבחנה החדה והבלתי מסויגת בין לשונם של הצופים ללשוןהפילוסופים בימיו של הרמב"ם מעלה קושי, בפרט באשר למונחים הספציפיים שהשתמש בהם הרמב"ם, שכן היא מתעלמת מן האופן שבו נדרש אחד מראשי המדברים מקרב הפילוסופים המוסלמים, אבו עלי אבן סינא (מת 1053) אל הלשון הצופית לצרכי עיצובה של דתיות ברוח הפלאספה. על כן המחב יטען כי דרכו המסויימת של הרמב"ם בשימוש מינוח צופי אינה מרחיקה אותו מן הפלאספה אלא דווקא מקרבת אותו אליה, ובפרט אל אבן סינא, אשר שימש לו לדעת המחבר מקור לעיבודם של המונחים הצופיים. לבד מן המחקרים שנזכרו עד כה התייחסו חוקרים נוספים לסוגיית הלשון הצופית. יש הסכמה בין החוקרים שבאחדים מפרקי 'מורה נבוכים', בפרט בפרק נא בחלק ג, נדרש הרמב"ם ללשון צופית, אם כי היו שסברו כי הרמב"ם התרחק מן הפשר הצופי ש המונחים הללו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 249-296 |
| Number of pages | 48 |
| Journal | תרביץ: רבעון למדעי היהדות |
| Volume | 87 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Arabic language
- Arabic language -- Terms and phrases
- Avicenna -- 980-1037
- Hebrew language -- Foreign words and phrases
- Hebrew language, Medieval
- Jewish philosophy -- Islamic influences
- Languages in contact
- Philosophy, Medieval
- Sufism
- אבן סינא -- ספר הרמיזות וההערות
- אבן פקודה, בחיי -- חובות הלבבות
- אבן-סינא -- 980-1037
- השפעות לשוניות
- מילים זרות בעברית
- מינוח ערבי
- משה בן מימון (רמב"ם) -- מורה נבוכים
- סופיות (אסלאם)
- פילוסופיה יהודית -- השפעות אסלאמיות
- פילוסופיה של ימי הביניים
- שפה עברית -- ימי הביניים
- שפה ערבית