Abstract
במאמר זה נבחנות שתיים מעבודותיה של מאיה ז"ק: סימן של פייסבוק (עפרון על נייר) ואמא כלכלה (עבודת וידאו ארט) מנקודת מבט סמיוטית-לוגית. כאן מבקשת המחברת לבחון איזה סוג של ידיעה עשוי להיוולד, מן הצד האחד, ממפגש עם דיוקן עצמי המודע לקיומו כפיקציה (סימן של פייסבוק) והמבקש להימלט ממלכודת הרפלקטיביות, ומן הצד האחר, ממפגש עם פיקציה המשרטטת דיוקן במה שניתן לתיאור כ'דקדקנות כאוטית' (אמא כלכלה), ואשר מבקשת ללכוד בתוך משחקי חלליה משהו מאופייה החומקני של המציאות הממשית. במהלך הדיון נמתח קו רעיוני בין שתי היצירות. לטענת המחברת, למרות השונות ביניהן, הן זו המדיומאלית והן זו התוכנית, ולמרות שהן פועלות באקלים תרבותי שונה עד כדי זרות - קיימת ביניהן זיקה הן תוכנית והן צורנית: הראשונה קשורה לכך ששתיהן מבקשות 'לשרטט' דיוקן נשי תוך כדי עסוק במלכודת הלשונית שהייצוג אחוז בה. במובן מסוים זה הן מוצגות כיצירות קומפלמנטריות. הזיקה השנייה קשורה ליחסים המיוחדים הנוצרים בין השפות השונות שהן מפגישות (ביצירה סימן של פייסבוק: הוויזואלית והוורבלית, ואילו באמא כלכלה: הוויזואלית והווקאלית). כאן מבקשת המחברת להראות כי באמצעות המפגש בין הקולי לתמונתי, היצירה "אמא כלכלה" מצליחה לא רק לתרגם למונחים קונקרטיים את המורכבות הרוחנית של האם היהודייה בתקופת השואה, אלא גם ללכוד בתוך תמונה זו דואליות בסיסית שהיא אינהרנטית להוויה היהודית ככלל - זו של זרות והיטמעות גם יחד.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 2011 |
| Number of pages | 1 |
| Journal | היסטוריה ותיאוריה |
| Volume | 20 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Art -- Philosophy
- Image (Philosophy)
- Painting
- Visual perception
- Women in art
- דימוי חזותי
- זק, מאיה
- נשים באומנות
- פילוסופיה של האומנות
- ציור