Abstract
בשנים האחרונות מספר הולך וגדל של חוקרים הרחיבו את הדיון באסטרטגיית ההרתעה כדי לבחון התמודדות עם מגוון של איומים "חדשים". בשונה מתקופת המלחמה הקרה שבה התמקד המחקר בהרתעה בין מדינות, בין מעצמות ובהרתעה גרעינית, אנו רואים בשנים האחרונות — ובייחוד מאז פיגועי ה-11 בספטמבר 2011 — מחקרים רבים הבוחנים את אסטרטגיית ההרתעה כלפי איומים נוספים, כמו טרור, מדינות סוררות וכלפי הרתעה בסכסוכים אתניים. למחקרים אלה יש כמה מאפיינים משותפים: הם מתבססים ברובם על ניסיון לבחון את רלוונטיות התנאים להצלחת הרתעה כפי שפותחו בהקשר של המלחמה הקרה, והם שמים דגש חזק למדי על המלצות מדיניות (policy oriented), ובעיקר על המלצות הנוגעות להתמודדות עם האתגרים הניצבים לפני ארצות-הברית. מאפיינים מחקריים אלה בולטים מאוד גם בדרך שבה התפתח הדיון בקשר שבין הרתעה ולוחמה קיברנטית. כך, רבים מהמחקרים העוסקים באסטרטגיית ההרתעה ולוחמה קיברנטית, יוצאים מנקודת המבט האמריקנית ובוחנים את האפשרות של ארצות-הברית ליישם אסטרטגיה של הרתעה כדי למנוע התקפות קיברנטיות עליה, או את הדרך שבה ארצות-הברית יכולה להשתמש בלוחמה הקיברנטית כדי להרתיע מגוון של איומים אותם היא מבקשת למנוע. בחלק הראשון של המאמר מוצגים התנאים להצלחת אסטרטגיית ההרתעה. בחלק השני נסקרים הטיעונים המרכזיים שהוצגו בנוגע לקשיים להפעיל הרתעה מוצלחת נגד לוחמה קיברנטית לגבי כל אחד מן התנאים הללו. החלק השלישי עוסק בכמה גורמים העשויים לחזק את ההרתעה כנגד לוחמה קיברנטית, ובמספר יתרונות וחסרונות שלהם. בחלק האחרון מצביע המחבר על החשיבות להמשיך את הדיון בקשרים שבין הרתעה ולוחמה קיברנטית, ומציע כיוונים אפשריים למחקר ולחשיבה בנושא. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 41-52 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | צבא ואסטרטגיה |
| Volume | 3 |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp
- Ambiguity
- Cyberspace operations (Military science)
- Deterrence (Strategy)
- Electronics in military engineering
- Internet and terrorism
- Terrorism -- Computer network resources