Abstract
המאמר עוסק בעתירה להרחבת הגישה להסדר הפונדקאות בישראל, שמוסדר בעיקרו בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996, כך שיחול גם על זוגות חד-מיניים ועל יחידנים, בעלי או נטולי זיקה גנטית ליילוד. במסגרת הארת פסיקה זו, מוצג דיון בשלושה רבדים. ראשית, מוצגת התייחסות לכך שלראשונה בפסיקתו גילה בית המשפט העליון נכונות ואומץ להתמודד במפורש עם הדוקטרינה של מתן מעמד ליוזמות חקיקה. מחברת המאמר טוענת כי מדובר בצעד גדול ומשמעותי ביחס לאופן שבו ניתן מעמד ליוזמות חקיקה עד כה. לאחר מכן המאמר דן בטיעון המרכזי לפיו בנסיבות העניין, ובעיקר נוכח העובדה שהצעת החוק לא כללה בעברה ולא כוללת כיום כל הסדר חקיקתי מוצע שייתן מזור לבעייתם של העותרים, מתן מעמד להצעת החוק שעל הפרק לא יכול היה להוביל לתכלית של קידום דיאלוג בין בית המשפט העליון לבין הכנסת. כפי שהמחברת טוענת, זו התכלית המרכזית וההצדקה המשמעותית ביותר שבעטיה יש לאפשר מתן מעמד נורמטיבי להצעות חוק. הרובד השלישי של הטיעון יתמקד במגבלות של אותו דיאלוג המתנהל במסגרת מתן מעמד נורמטיבי להצעות חוק. במסגרת זו המחברת טוענת כי כאשר מדובר בקבוצות מיעוט נעדרות ייצוג, אל לו לבית המשפט לאפשר שימוש בדיאלוג כדי לאפשר פגיעה נוספת בזכויות אותה קבוצה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 5-18 |
| Number of pages | 14 |
| Journal | המשפט ברשת: זכויות אדם - מבזקי הארות פסיקה |
| Volume | 71 |
| State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- פסיקה (משפט)
- Judgments
- הצעות חוק
- Bills, Legislative
- פונדקאות אצל בני אדם
- Surrogate motherhood
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו- 1996
- Surrogate motherhood -- Law and legislation -- Israel
- חקיקה
- Legislation
- זכויות חוקתיות
- Civil rights