Abstract
הסברים רבים הוצעו במשך השנים לקושי ביישוב סכסוכים בלתי־נשלטים בדרך השלום. גישת מרחב הקיום, שנכללת בתיאוריות הגיאופוליטיות, מספקת תשובה אחת לשאלה זאת. במאמר הנוכחי אנחנו מיישמים את עקרונות הגישה להסבר המקרה של הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ולבחינת הכיבוש והשליטה בשטחים מנקודת מבט רחבה יותר. המאמר מלמד כי תיאוריית מרחב הקיום, שנוסחה בסוף המאה ה־19 ושלטה בחשיבה האקדמית במרבית המאה ה־20, יׂשימה להבנת המקרה הישראלי הן במאוויים להרחבת שטחי המדינה, הן בניצול משאבים מהשטחים והבנָיה מחודשת של הזהות של החברה הישראלית. נמצא כי אף שהנהגתה של ישראל לא טענה מעולם לכיבוש השטחים כדי להרחיב את מרחב המחיה של ישראל, הרי שמאוויים אלה היו מוטמעים בחברה הישראלית באופן סמוי, והם הונעו מתחושת חסך עמוקה. שלוש קבוצות אוכלוסייה ניצלו את ירידת ההגמוניה של תנועת העבודה כדי לתמוך בקואליציה ימנית, שהגדירה מחדש את הזהות הישראלית כיהודית־דתית. במוקד נמצאת הציונות הדתית ובראשה ישיבת מרכז הרב. הצטרפו אליה החרדים וחילוניים מהימין, כולל בוגרי אחדות העבודה ומפא"י, שהובילו את תנועת ארץ ישראל השלמה. (מתוך המאמר).
| Translated title of the contribution | Barriers to the ending of territorial expansion in intractable conflicts: Lebensraum theory perspective |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 55-76 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | המרחב הציבורי |
| Volume | 17 |
| State | Published - 2023 |
IHP Publications
- ihp
- Arab-Israeli conflict
- Identification (Religion)
- Israel -- Boundaries
- Israel -- Economic conditions
- Israel -- Security
- Israel -- Social conditions
- Land settlement
- Land settlement -- Israel
- Land settlement -- West Bank and Gaza Strip
- Military occupation
- Nationalism
- Natural resources
- Palestinian Arabs
- Political geography
- Space and time
- West Bank