Abstract
מאמר זה דן בשלושה טקסטים המעידים על התעניינות רבנית בכוונה וברצון בקיום יחסי מין בין בני הזוג, התעניינות שהתגלתה לראשונה לקראת סוף המאה הי"ב. בניגוד לדעות קדומות, שלפיהן מקיים מצווה חייב (לכתחילה) להתכוון לקיימה לשמה החלו רבנים בתקופה זו להעריך את החיבור המיני במסגרת הנישואין לפי כוונתם ורצונם של בני הזוג ובמיוחד אלו של הבעל. אין מדובר בטעמי מצוות פריה ורביה ועונה, בהצדקות תאורתיות ומוסריות לחיי המשפחה, ואף לא בעצת התלמוד, שאדם יקדש את עצמו בשעת התשמיש, כי אם בהבחנת הכוונה האנושית כגורם הקובע את איכות מעשה התשמיש עצמו: אם טוב הוא אם רע, אם מצווה הוא אם עברה, אם מזכה הוא את בני הזוג בשכר אם מחייבם בעונש. שלוש הדוגמאות לגישה סובייקטיבית זו הן: קטעים מספר 'בעל הנפש' של הראב"ד, פירושו של הרמב"ן לסיפור אדם וחווה בגן עדן וקטעים מ'איגרת הקודש'. דוגמאות אלו קשורים לזרמים חשובים בקבלה המוקדמת בפרובאנס ובספרד, אך המאמר מתייחס אליהן גם לנוכח תמורות בהגות הנוצרית של התקופה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 155-172 |
| Number of pages | 18 |
| Journal | תעודה |
| Volume | יג |
| State | Published - 1997 |
IHP Publications
- ihp
- Cabala
- Christian philosophy
- Christianity -- Relations -- Judaism
- Eden
- Intent (Jewish law)
- Jewish philosophy -- Middle Ages, 500-1500
- Judaism -- Relations -- Christianity
- Sex
- Sex -- Religious aspects -- Judaism