כוונה בקיום יחסי מין על-פי דעות רבניות במאות הי"ב והי"ג

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מאמר זה דן בשלושה טקסטים המעידים על התעניינות רבנית בכוונה וברצון בקיום יחסי מין בין בני הזוג, התעניינות שהתגלתה לראשונה לקראת סוף המאה הי"ב. בניגוד לדעות קדומות, שלפיהן מקיים מצווה חייב (לכתחילה) להתכוון לקיימה לשמה החלו רבנים בתקופה זו להעריך את החיבור המיני במסגרת הנישואין לפי כוונתם ורצונם של בני הזוג ובמיוחד אלו של הבעל. אין מדובר בטעמי מצוות פריה ורביה ועונה, בהצדקות תאורתיות ומוסריות לחיי המשפחה, ואף לא בעצת התלמוד, שאדם יקדש את עצמו בשעת התשמיש, כי אם בהבחנת הכוונה האנושית כגורם הקובע את איכות מעשה התשמיש עצמו: אם טוב הוא אם רע, אם מצווה הוא אם עברה, אם מזכה הוא את בני הזוג בשכר אם מחייבם בעונש. שלוש הדוגמאות לגישה סובייקטיבית זו הן: קטעים מספר 'בעל הנפש' של הראב"ד, פירושו של הרמב"ן לסיפור אדם וחווה בגן עדן וקטעים מ'איגרת הקודש'. דוגמאות אלו קשורים לזרמים חשובים בקבלה המוקדמת בפרובאנס ובספרד, אך המאמר מתייחס אליהן גם לנוכח תמורות בהגות הנוצרית של התקופה.
Original languageHebrew
Pages (from-to)155-172
Number of pages18
Journalתעודה
Volumeיג
StatePublished - 1997

IHP Publications

  • ihp
  • Aging
  • Cabala
  • Christian philosophy
  • Eden
  • Intent (Jewish law)
  • Jewish philosophy -- Middle Ages, 500-1500
  • Sex
  • Sex -- Religious aspects -- Judaism
  • אברהם בן דוד מפוסקיר (ראב"ד השלישי)
  • אברהם בן דוד מפוסקיר (ראב"ד השלישי) -- בעלי הנפש
  • גן עדן
  • יהדות ומין
  • יהדות ונצרות
  • כוונה (יהדות)
  • מין
  • משה בן נחמן (רמב"ן) -- פרוש על התורה
  • פילוסופיה יהודית של ימי הביניים
  • פילוסופיה נוצרית
  • קבלה

Cite this