Abstract
בשנת 586 לפני הספירה החריבו הבבלים את ירושלים, הגלו רבים מתושביה והותירו את העיר בשיממונה. במשך מרבית ימי שלטון הבבלי נותרה העיר ריקה כמעט לגמרי. גם אחרי הצהרת כורש עם עלייתם ארצה של יהודים רבים נראה שירושלים נותרה קטנה ודלה ולא הפכה למרכז אדמיניסטרטיבי של הפחווה הפרסית. למרות המידע ההולך ומצטבר, ידוע מן החפירות הארכיאולוגיות רק מעט על תולדותיה של ירושלים ועל מעמדה בתקופה הפרסית ובראשית התקופה ההליניסטית. מטרתו של המאמר היא להאיר את תולדותיה של ירושלים במהלך תקופות אלו דרך בחינה של אחת מהעדויות המוחשיות והמשמעותיות ביותר שהתגלו בחפירות שנערכו בעיר החל משלהי המאה הי"ט: ממצא טביעות החותם "יהוד" לסוגיהן השונים. טביעות אלו הן הממצא האדמניסטרטיבי החשוב והעיקרי מפחוות יהודה בתקופה הפרסית ובתקופה ההליניסטית. סקירת תפוצתם של הטיפוסים השונים ובדיקת מקומה של ירושלים בכל אלה יכולים לבסס את התפיסה המקובלת במחקר בדבר מעמדה של העיר ותולדותיה מנקודת מבט שלא נבדקה עד כה, ולהדגיש את ההדרגתיות והאיטיות בתהליך התפתחתה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 106-115 |
| Number of pages | 10 |
| Journal | ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה |
| Volume | 28 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Jerusalem (Israel) -- History -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Jerusalem (Israel) -- History -- To 70 A.D
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver