Abstract
בלשון חז"ל משמשים שני שמות משורש יש"ב במשמעות של מקום מיושב בבני אדם: יושב (ישב במלעיל - היו"ד בחולם חסר, או יושב במלרע) וישוב (יו"ד בחיריק, שי"ן דגושה). בכתבי היד של ספרות חז"ל דחקה צורת יישוב את יושב עד שהעלימה אותה כמעט לגמרי, ושוב אין אתה מוצא יושב אלא בכתבי יד מובחרים במיוחד. המאמר מציג עדויות מלשון חז"ל ומנסה לפתח תמונה דיאלקטולוגית של תפוצת הצורות בלשון זו.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | יד-טו |
| Journal | מחקרים בלשון |
| State | Published - 2013 |
IHP Publications
- ihp
- Grammar, Comparative and general -- Noun
- Hebrew language -- Morphology
- Hebrew language, Talmudic
- מורפולוגיה עברית
- שם הפעולה
- שם עצם
- שפה עברית -- תקופת חז"ל