Abstract
מדיניות מימון טיפולי הפוריות בישראל היא נדיבה, רחבת היקף, עתירה בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות וניתנת לכלל תושבות המדינה. טיפולי הפריה חוץ גופית (הח"ג) ניתנים כמעט ללא הגבלה על היקפם להולדת ילד ראשון ושני לנשים עד גיל 45 שנים, למרות שיעורי ההצלחה הנמוכים בנשים מבוגרות - מעל ומעבר לניתן בכל מדינות העולם. מדיניות זו, יחד עם החשיבות הרבה שמייחסים החברה והמחוקק בישראל למשפחה ולהורות, הובילו לעלייה מתמדת בהיקף מחזורי הח"ג שבוצעו בישראל במהלך השנים. מסד הנתונים הלאומי לטיפולי הח"ג, שהוקם בשנת 2014, מאפשר לקבל החלטות מושכלות, על סמך מידע עדכני, בסיווג למאפייני המטופלים, הטיפולים ושיעורי ההצלחה. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בשיעור מחזורי הח"ג למספר נשים בגיל הפוריות, ומאידך במקום נמוך בשיעור ההריונות מסך מחזורי הטיפול. פער זה נובע מביצוע מחזורי טיפול רבים בעלי סיכויי הצלחה נמוכים: על פי נתוני המסד הלאומי (2016), 36.4% מכלל ממחזורי שאיבת הביציות בוצעו בנשים מעל גיל 40 שנים ורק 37.4% בנשים עד גיל 35 שנים. שיעורי לידת חי למחזור טיפול (שאיבת ביציות והעברת עוברים לרחם) היו 31.3, 22.8, 11.4 ו-3.8% בנשים בגיל <35, 39-35, 42-40, ו-43> שנים, בהתאמה. נתון נוסף היה שיעור גבוה של תאומים ושלישיות - כ 17.5% מהלידות, שהם %30 מהילודים. בהריונות אלה שיעורים גבוהים של סיבוכים קצרי וארוכי טווח כגון לידות מוקדמות, משקלי לידה נמוכים ומומים מלידה. שיעורי ההריונות והלידות ממחזורי העברת עוברים מוקפאים היו דומים לשיעורים מהעברת עוברים שלא הוקפאו. יש למצוא דרכים לאזן בין העלויות לזמינות ואיכות טיפולי הח"ג ולהימנע מטיפולים חסרי תוחלת (בנשים מבוגרות) ומטיפולים הכרוכים בסיכון גבוה למטופלת או לילודים. יש לבנות תוכניות הסברה וחינוך בנושא הקשר בין גיל האישה לבין סיכוייה ללדת, עם וללא טיפולי פוריות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 731-737 |
| Number of pages | 7 |
| Journal | הרפואה |
| Volume | 157 |
| Issue number | 11 |
| State | Published - 2018 |
IHP Publications
- ihp
- Fertilization in vitro
- Health services administration -- Israel
- Medical economics
- Public health -- Finance