חסימת הנתיב החברתי באוניברסיטה הפתוחה: מוסדות הניהול והמועצה להשכלה גבוהה, 1974-1987: [מתוך המדור: חברה]

מאמר זה דן ביבוא והטמעה של מסגרת אקדמית מבריטניה לישראל, שהובילו להקמתה של האוניברסיטה הפתוחה. זו נועדה לפעול לצמצום הפערים האקדמיים העצומים שנוצרו בארץ בין קבוצות שונות. התפתחותו והתארגנותו של מוסד אקדמי חדש זה בישראל בשנות העיצוב שלו מעלות שאלות יסוד על אודות הסולידריות החברתית והצדק במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, בייחוד בנוגע ליחסי העדות — אשכנזים למזרחים. כיצד תורגמו יחסים אלה לחלוקת הכוח והעושר הן בהתארגנות האוניברסיטאות, והן בפעילות המועצה להשכלה גבוהה ולצדה הוועדה לתכנון ותקצוב, המוסד המדינתי שאמור היה לפקח על פעילות המערכת האקדמית? מטרת המאמר היא לדון בעקרונות הסדר החברתי והתרבותי שנוצקו למערכת האקדמית בשנות השבעים והשמונים של המאה -20, ובזיקתם של העקרונות הללו להגדרת הזהות הפוליטית והתרבותית של האוניברסיטאות, לצד התשובות הארגוניות שניתנו לשאלות של הטרוגניות, מתח ואי־שוויון קיצוני שהתפתחו באוניברסיטאות סביב סוגיות של נגישות לתארים אקדמיים. כלומר, ההשכלה גבוהה בישראל באותן שנים הייתה נתונה להישג ידם של האשכנזים, והתקיים בהן אי־שוויון קיצוני בכל הנוגע לשילוב המזרחים בלימודים באוניברסיטאות. כתוצאה מכך נמנעה מעורבותם של המזרחים בתחומים הסמליים והתעסוקתיים המרכזיים של פרופסיות אקדמיות ובפיקוח וניהול המשאבים בחברה הישראלית. הטענה המרכזית במאמר זה היא כי האוניברסיטה הפתוחה לא הצליחה לצמצם כלל ועיקר את הפערים בהשכלה הגבוהה בתקופה הנחקרת, ולמעשה פעלה למיסוד ולהתמדה של המצב שבו נמנעה מקבוצות אוכלוסייה גדולות נגישות לתארים אקדמיים. לאחר תיאור מטרתה של האוניברסיטה הפתוחה וההתארגנות בשנים הראשונות, ינותחו דיונים בסוגיות מפתח שהתקיימו במועצה להשכלה גבוהה: ראשית תתואר עמדתה של ועדת יוסף דן שבחנה את בקשתה של האוניברסיטה הפתוחה להעניק תואר ראשון, אחר כך יתוארו מוסדות הניהול והסגל האקדמי כרקע להבנת המאבק על מינוי פרופסורים ולאחר מכן יתואר המאבק עצמו: דרישותיה של האוניברסיטה הפתוחה ודיוניה של המועצה להשכלה גבוהה. החלק האחרון יבאר את הצנטרליזם האקדמי־ממלכתי שנוצק סביב האוניברסיטה הפתוחה ואת פשרו מנקודת מבט שמשלבת אקדמיה, פוליטיקה ומעמד.