חינוך כמערכת מורכבת בעתות משבר

בחינת ה"חינוך" בעתות משבר (כגון פנדמיה, משבר פוליטי/חברתי או מלחמה) מחייבת להעמיק בראש ובראשונה בשאלה אם ה "חינוך״, במופעיו בתצורות שונות (כגון התא המשפחתי, הישויות ״בית הספר״ או ״מערכת החינוך״, סוכני חינוך לא פורמליים, האק וסיסטמה החברתית בכללותה או העולם), מכיל את המשאבים ואת ארגז הכלים הנחוצים להתמודדות עם המשבר. עיסוק בשאלה זו משמעותו ניתוח ואפיון מעמיק של הישויות ״חינוך״ ו״תהליך חינוכי״. המשברים שחווינו בשנים האחרונות ושעודנו חווים חושפים, מעבר לסוגיות הספציפיות הקשורות לכל משבר, בעיות מהותיות שרצוי לבחון במבט רחב יותר. השאלה העומדת על הפרק היא: מה הן הסיבות להיווצרות הבעיות, המכשולים והכשלים התפקודיים – או לחלופין ההצלחות – אשר מתגלעים בזמן משבר? לשם כך מתחייבת בחינה של סוגיות עמוקות במבנה ובתפקוד של ה"חינוך״ בתנאים המשתנים. בהמשך נבחן שאלות משמעותיות בשלושה רבדים: התבוננות ב חינוך כמערכת מורכבת, זיהוי נקודות בעייתיות בתפקוד המערכת במצבים משתנים ואפיון מגמות נחוצות לעיצוב ה לקראת תפקודה העכשווי והעתידי בתנאים משתנים. (מתוך המאמר).