Abstract
אף שהעניין בטבע והדאגה לו נתפסים בהיסטוריוגרפיה המקובלת כרכיב מובן מאליו, מאחד ודומיננטי של התרבות הציונית הלאומית, בפועל הם יצרו אתוס אליטיסטי מבדיל חברתית שתרם להתגבשותן היעילה ולתביעת הססטוס של שתי קבוצות תרבות מובחנות: האחת היא חוקרים ומורים לטבע, והשנייה היא אנשי ההתיישבות העובדת באזורי הספר הכפריים. רקפת סלע-שפי מתארת במאמר זה את תהליך היווצרותו של אתוס פרוטו-סביבתי לפני היות המושגיות והממסד סביבתי המוכרים, בחברה היהודית המודרנית בימי טרום המדינה וראשיתה. היא סוקרת את הנטיות ודפוסי הפעולה של אנשי ההתיישבות העובדת, שמקורם במסורת הנטורליסטית ובדגם הפדגוגי המודרני של מחקר והוראת הטבע, ואת זירות הפעולה המקומית והארציות שקשרו ביניהם וחיזקו נטיות אלו, שבדיעבד נתפסות כאקטיביזם פרו-סביבתי במלוא מובן המילה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 104-119 |
| Number of pages | 16 |
| Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
| Volume | 142 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Environmental policy
- Eretz Israel -- History -- 1917-1948, British Mandate period
- Israel -- History -- 1948-1956
- Margolin, Y -- (Yehoshuʻa) -- 1877-1947
- Mendelssohn, Heinrich
- ha-Ḥevrah la-haganat ha-ṭevaʻ