Abstract
בשירים שכתב על פוגרום קישינוב נתן ביאליק ביטוי למצוקות לאומיות ואישיות וכתב על פי המודל שפיתח בראשית שנות ה-90. מודל זה יצר התכה בין האישי ללאומי וכונן אלגוריה לאומית, שבה מצוקות היחיד מסמלות את צרת האומה, וצרת האומה מסמלת את מצוקות היחיד. ואולם ב'בעיר ההרגה' הסווה ביאליק - ואולי מדויק יותר לומר מחק - את הנרטיב האישי מהשיר. שחזורו של הנרטיב המחוק - שהנו נרטיב מגדרי - מאפשר לחשוף את אחת הסיבות לגינוי הקרבנות ב"בעיר ההרגה", את הפסיכולוגיה של הפוליטי ואת הפוליטיקה של הפסיכולוגי (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | בעיר ההרגה - ביקור מאוחר (קובץ בעריכת מיכאל גלוזמן, חנן חבר, דן מירון) |
| Place of Publication | תל-אביב |
| Publisher | רסלינג |
| Pages | 13-35 |
| Number of pages | 23 |
| State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Bialik, Hayyim Nahman -- 1873-1934
- Humiliation
- Jews -- Identity
- Jews -- Moldova -- Kishinev
- Pogroms
- Sex
- ביאליק, חיים נחמן -- 1873-1934
- ביאליק, חיים נחמן -- בעיר ההרגה (שיר)
- השפלה
- זהות יהודית
- יהודי רומניה -- קישינוב
- מגדר
- פרעות