Abstract
עם התפשטותו של משבר הקורונה והמעבר המלא של מערכת ההשכלה הגבוהה לפלטפורמת הלמידה המקוונת, התבלטה בשיח האקדמי והתקשורתי סוגיית השימוש במצלמות בשיעורים. כתבות בתקשורת, קבוצות פייסבוק ודיונים וירטואליים במסגרות אקדמיות הרבו לעסוק בחוויות הלימוד וההוראה הקשורות לנוכחותה של המצלמה בשיעורים ותיארו דרכה את הקשיים הצצים בהוראה האקדמית המקוונת. הערת מחקר זו בוחנת את אותן התייחסויות לנוכחות המצלמה בשיעורים בניסיון להבין באמצעותן את ההתמקמויות השונות של סטודנטים ומרצים ביחס ללימודים ולהוראה אקדמית. בהתבסס על תצפיות אתנוגרפיות בדיונים וירטואליים במוסדות להשכלה גבוהה ועל ניתוח השיח התקשורתי בנושא, אצביע על הקשר הפרדוקסלי בין הדיון העוסק במצלמות ובין הביקורת כלפי מערכת ההשכלה הגבוהה בכלל, כפי שהם עולים במחקר רחב יותר, ובכללם הצורך של סטודנטים וסטודנטיות "להיראות" יותר. עוד משורטטת כאן דמותה החמקמקה של האינטימיות בהוראה, כפי שהיא עולה מן השיח, ומנותחת השפה הרגשית והטיפולית שבה מנוסחת הביקורת על מערכת ההשכלה הגבוהה (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 12-15 |
Number of pages | 4 |
Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
Volume | 2 |
Issue number | 21 |
State | Published - 2021 |
IHP Publications
- ihp