זכויותיה הכספיות של היבמה במשפט העברי בסלוניקי: ריבוי עמדות ועליית תניית הגביה בכתובה

המאמר בוחן את זכויותיה הכספיות של היבמה בטרם חליצה בסלוניקי מגירוש ספרד ועד השואה. החלק הראשון של המאמר מתמקד בזכויותיה על פי דין של היבמה, שהיא אלמנה הקשורה בקשר אישות עם אחי בעלה, ושכדי להינשא לאדם אחר נדרשת לעבור טקס חליצה. המחברים מנתחים את קשת הגישות המשפטיות שנקטו חכמי הלכה מפורסמים באימפריה העות'מאנית בפרשה שהתרחשה בסלוניקי בעשור השני של המאה השש עשרה ואת המשמעויות הכלכליות ליבמה שנבעו מגישות אלה. החלק השני של המאמר מתמקד בתנָיית כתובה שהתגבשה בסביבת סלוניקי, ושאפשרה ליבמה לגבות את הרכיבים הכספיים של כתובתה ללא תלות בחליצה. המחקר מציג את נוסחהּ של תניה זו, שנועדה להקל את מצוקתה הכלכלית של היבמה, ומתארך את הופעתה. המחברים פורסים את הרקע להופעתה, שהושפעה בין היתר מריבוי הדעות המשפטיות בעניין היבמות ומריבוי המקרים של יבמות בשל הגירות מחצי האי האיברי ובשל מגפות תכופות; כמו כן הם עומדים על עוגנים טקסטואליים של תניה זו במסורת הספרדית ובפרשנות הפסיקה. המחקר נחתם במעקב אחרי גיבושה המשפטי של התניה, טיבה, קליטתה ותפוצתה במקום ובזמן. ( מתוך המאמר)